היום נקלעתי למצב לא נעים.
מחר יש לנו סיור ולא הייתי אמור לצאת, אני והמסופחת השניה.
זה עצבן אותי. סגרתי שני חגים כשלא הייתי אמור אבל כשזה מגיע לדברים טובים העדיפות שלי נחותה וזה לא מצא חן בעיני.
בגלל שדוד של המסופחת השניה הוא זה שמארגן לנו את כל הסיור הזה אז היא קיבלה עדיפות לצאת וזה לא שזה הפריע לי, מה שהפריע לי זה הניצול הזה שבגלל שהם יודעים שאני אחראי ושאני אוהב לעזור אז אפשר להשתמש בי כשצריך.
לא נשארתי שקט עם זה, וכולם הבינו את זה. עד שהיא, המסופחת הזאת הפצירה בי שאנחנו צריכים לעשות הגרלה מי יצא, אחד ישאר לעזור בכלביה והשני יצא. אמרתי לה שתעזוב, שאם נעשה הגרלה אני אנצח, אין לה סיכוי מול המזל שלי. וניצחתי.
אחרי זה אחת מהכלבניות לקחה אותי לשיחה, "זה דוד שלה, היא רוצה את זה נורא זה חשוב לה אני רואה את זה בעיניים שלה", היה לי ברור שמדובר במניפולציה, אולי אינטרס אישי אולי משהו אחר, אבל לא היה לי כוח להתווכח, זה אמור להיות דבר טוב ולי לא התחשק לצאת לזה על רקע מגעיל שכזה. מה שהכי הגעיל אותי זה שבסוף הבעיה הייתה עם המקומות בהסעה וששנינו יכלנו להגיע אם אחד מאיתנו יגיע עצמאית. איזה פאק בארגון, וכל המצב הזה היה לשווא, אבל אולי זה היה הכרחי. הכרחי להוכיח לי שעוד יש אנשים טובים בעולם והם מקיפים אותי, רק צריך לחפש אותם, כמו המסופחת הזאת.
בשבוע הבא אחת הכלבניות עוזבת לבסיס אחר. אני שמח שהיא עוזבת,לא רק בגלל ששם יהיה לה בטח טוב אלא גם בגלל שהיא מצאה חן בעיני.
נכון שזה נשמע קצת אבסורדי והסיבה לכך היא שמשהו בה מפחיד אותי. והדבר הזה זה הסיכוי שאני אתאהב בה, שאני אפתח רגשות, וזה לא מתאים לי, לא עכשיו. בזמן אחר לא הייתי מוותר עליה, כשרק הגעתי נוצר בינינו קשר והרגשתי כבר מהתחלה שהיא בהחלט בשבילי וגם אם לא היא בהחלט יכלה להיות ידידה טובה מאוד כי היא יודעת להקשיב וכי אנחנו בסופו של דבר משדרים על אותו הגל, איכשהו... אם היא רק לא הייתה כלכך... מפגרת?לא יציבה? כלכך הרבה פאקים שאין טעם לכתוב אבל מה לעשות היא דיברה אלי. דיברה אלי באמת.
ומשום מה אני מרגיש שהיא שונאת אותי, מרוחקת מאוד וזה לא היה ככה, לפחות לא מה שהיה צפוי לקרות בינינו.. יכול להיות שאולי בגלל שרחקתי את עצמי ממנה, וטוב שכך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
