זה התחיל מזה שהוא אסף אותי מהבית.הייתי אחרי מקלחת, אז הנסיעה הייתה מלווה בריחות מרעננים כאלו ושיער קצת רטוב.
שמענו מה שאני רציתי לשמוע. חיברנו את האייפוד לבטמוביל.
הוא עצר לנפח את הגלגלים ואני בינתיים נהלתי את אירועי הערב עם אלפי אנשים.
אבל אירועי הערב כשלו עבורם.
הגענו אליו וסוף סוך ראיתי את הבריכה.
אני עד עכשיו מוקסמת. בריכה יפייפיה וגדולה, סביבה מדשאות, פינה מקסימה של שולחן קטם ולבן וכמה כיסאות. כאילו היא זועקת: "מסיבת תה! מסיבת תה!".
עלינו אליו לחדר, ובזמן שהוא התארגן חקרתי קצת את המרפסת.
יצאנו לכיוון התחנה. כאן החלה הדרדרות. אך אל דאגה יש סוף טוב.
חמישים דקות חיכינו לאוטובוס המזדיין, והוא מזדיין ולא בא.
ואז, אמא ואבא שלי מגיחים להם בסביון. הם עשו צעדה.
זה היה אדיר.
צעדנו איתם חזרה ליהוד (ןבדרך עבר הבן זונה) והם הקפיצו אותנו לתל אביב, קרוב שאפשר לכיכר.
בדרך ליהוד ראינו את הבן זונה עובר אבל לא עלינו כי הוא היה מפוצץ.
הגענו לכיכר לאחר שלאורך הנסיעה גאי עשה קצת רושם על המשפחה.
הקשבנו לפילהרמונית, לברי, למתי כספי ואז עלה הרעיון.
כמו בסרט, אלאדין מינימום, סופרמן מקסימום, טיפסנו לאחד הבניינים של אבן גבירול. אבן דבירול 74, לא יצאנו פראיירים, הביין הכי באמצע.
עלינו את כל הקומות, והיו המון. הגענו ללמעלה של הבניין, איפה שעומדים רק הפועלים והמתאבדים, טיפסנו על קירות ועל צינורות והגענו לפיסגה שמעל הפיסגה.
ראינו את כל הכיכר 150 מטר מעל, את כל עשרות אלפי האנשים. ואם זה לא היה מספיק מפחיד, שיגרו מהמקום בו עמדנו את הזיקוקים!!
היו למעלה עוד כמה עשרות אנשים שחשבו על הרעיון.
הם עשו שם מסיבות. בבנין מימינינו עמדה להקה וכך שם משמאלנו.
בבניין שלנו עשו מסיבונת עם קצת אלכוהול.
זה היה הדבר הכי יפה שראיתי איי פעם. אני לא מגזימה.
בדיוק שסיימנו לרדת את המדרגות למטה נכנסו לבניין בסערה מגן דוד אדום כי מישהו שניסה לטפס או לרדת כמונו שבר את הרגל. איזה מזל שהכול קרה 20 שניות אחרינו.
ירדנו, הלכנו, פגשנו את אמא ואבא שלי, והם הזמינו אותנו לארוחה לילילת בבורגוס. זרמנו איתם.
אחר כך הם הורידו אותנו ברוטשילד.
גאי לקח אותי לפאב "פרי לנד".
שתיתי פיג'לין סאוור ו-"וו וו" ותפסתי ראש רציני ביותר.
למרות שגאי לא התלעב מהרעיון שאני אעשן, הוא נתן לי לזרום עם הרגע.
זה היה מדהים והיינו מסטולים כל כך.
הייתה מוזיקה חזקה, בתוך החדר הקטן גם הייתה הופעה, הכול היה אפלולי וחשוך.
ממש כמו שמצפים מפאב להיות.
חזרנו במונית אליו.
הנסיעה הרגישה כמו 2 דקות.
נכנסנו למיטה שלו ונרדמנו.
ב5 הוא הסיע אותי הביתה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
