שיראל ושירז (טלנובלה) (ע"ר)

חזרנו מים המלח כן כן אנחנו יודעות שהתגעגעתם אלינו (איך אפשר שלא כאילו?) היה מ-ד-ה-י-ם מה יכול להיות יותר טוב מזה? ים שמש שיזוף והתאילנדית כמובן שדאגה להביא לנו גלידה אבטיח וכל דבר אחר שביקשנו. נסענו ביום שישי ישר אחרי שחזרנו מהבילוי הלילי שלנו בהרצליה (שגם עליו נספר לכם אל תדאגו) הגענו לים המלח התמקמנו לנו שמנו עלינו בגדי ים ושמן שיזוף ושכבנו לנו בשמש בהנאה ועד שכבר כמעט נרדמנו שמענו שוב את הקול המוכר...."שיראל זה יכול להיות?" "לאאא...נראה לך?" הסתובבנו....לא אלוהים תעשה שאנחנו חולמות לא הוא עוד פעם...

זו כבר לא הייתה כל כך הפתעה מהרגע ששמענו את הקול עד שהסתובבנו ואכן הוא היה שם. מילא האח של שיראל שאפשר להסתכל עליו 24 שעות בלי להתעייף אבל למה להביא את חבר שלו איתו בכל פעם למה?

הוא התקרב..."אז מה בנות מה המצב?" שיחקנו אותה ישנות...בבקשה רק שיילך....גם בחופשה צריך לסבול אותו? לא מספיק שהוא מבלה את מרבית החיים שלו אצל שיראל בבית? הוא הלך והתיישב עם אח של שיראל בדיוק מטר מאיתנו ואנחנו שהיינו ערות כמובן נאלצנו להקשיב לזוועה הזאת "אז מה אחי...מה עם אחותך? יש לה מישהו?" "וואלה לא יודע...אנחנו לא מדברים על זה" "אהה...חבל אחי דווקא ביזבוז" לא יכלתי להפסיק לצחוק א-י-כ-ס מה נראה לו? שמישהי תיגע בו? שמישהי בכלל תסתכל לכיוון שלו? נפל לשיראל הפלאפון ושהיא הרימה אותו הם קלטו שאנחנו ערות ומתות מצחוק "שירז את באה לים?" שמעתי את אח של שיראל ואז חשבתי לעצמי מה להשאיר את שיראל פה? עם חבר של אחיה? לבד? מה היא עשתה לי שאני צריכה לעשות לה כזה דבר? "לאא...אין לי כוח" "שיראל?..." לא אני ישנה היא אמרה. לצערנו הבאנו את זה על עצמנו שהם ימשיכו בשיחה המגעילה וחסרת התכלית הזאת. "אולי ניסע בחופש ארבעתנו?" "מי זה ארבעתנו?" "אתה אחותך שירז ואני..." "קבענו אחי" זהו זה אנחנו לא קמות יותר בחיים מה קבענו מה? הלו אנחנו פה לידכם תשאלו אולי? גם לנו יש חיים משלנו אתם יודעים... יש לנו בלוג לכתוב יש לנו מעריצים בבית שמחכים לנו רק שנחזור כבר ואתם כבר רוצים לקחת אותנו שוב?  היינו חייבות לעשות משהו. "אז מה שירז את אומרת ברצינות נצא עם שתי הבנות האלה שהכרנו במצעד הגאווה?" "כן למה לא מה יש להפסיד?" "כן לגמרי...טוב אז נלך קצת לישון ונתקשר לקבוע להיפגש?" "סבבה" אנחנו חזרנו לנו להשתזף בכיף והבנים קיבלו הלם. "אהה אתה בא לים אחי?" "אהה כן כן בטח.." זהו הם הלכו...ואנחנו כמובן היינו מרוצות מעצמנו כי חוץ מזה שנפטרנו מהם הם גם לא דיברו איתנו אפילו מילה לאורך כל החופשה המהנה לחלוטין שעברה עלינו. חוץ מהים עשינו גם מסאג'ים (במלון לא אצל התאילנדית) יצאנו הכרנו כמה חברים והכי חשוב התגעגענו אליכם !!! אז זהו עכשיו חזרנו ולא נצטרך לשמוע יותר " החיים שלי נגמרו מה אני אעשה בלי שיראל ושירז?" עד לחופשה הבאה שלנו....

וכאן גם אנחנו רוצות להגיד לאח של שיראל ולחבר שלו שהכל היה בצחוק אבל בכל זאת תודה ושמאוד נהנו בזכותם.

שלכם באהבה שיראל ושירז