12% שירות

קרה לכם בעבר שהתישבתם במסעדה, נגש אליכם המלצר החביב והקריא לכם את המנות המיוחדות של היום? אז אצלנו קרה משהו קצת שונה.

הכל התחיל במלצר חייכן, ש' שמו (השם המלא שמור במערכת). בחור אשכנזי וטוב לב, מוכן לכל ולא סוגר פחות מ400 שקל במשמרת, גם בלילות הקשים ביותר. איך אתם שואלים, ובכן, גם אני מנסה לענות על השאלה הזו בעצמי. אז ככה, יום אחד, שירת ש' הנחמד שולחן של זוג. כמובן, כדרך המקובלת, הניח זוג תפריטים על השולחן, נתן להם כמה דקות להתייעץ ולבסוף לקח הזמנה של פיצה נפוליטנה עם פיטריות אחת, קולה וכוס יין לבן. ש' שלנו עשה את ההזמנה, חיכה כמה דקות כדי שהפיצה תצא מהתנור ובינתיים הניח את הסכום על השולחן, כמה מפיות, רטבים, הקולה והלך לו לדרכו. כאשר הפיצה יצאה, לקח אותה ש' על מגשו, אך אבוי! ש' הניח על המגש גם את כוס היין הלבן. לאחר צעדים מספר, כוס היין התהפכה על פני הפיצה המסכנה. אם כל מלצר היה נלחץ ואולי גם מתחיל לבכות, ש' מלא הביטחון הלך למקום מרוחק בו אף אדם ובטח שלא אחראי המשמרת יוכלו להבחין בו ובלב שלם ניער את פיצה ושפך את היין שהטצבר בצלחת. לאחר שהריח ש' את הפיצה ווידא שהריח לא נורא כל כך, ניגש לשולחן, הניח את הפיצה ואמר: "תראו, השף החליט לפנק אתכם ועשה את הפיצה במיוחד, זו 'פיצת השף', בדיוק כמו שרציתם רק עם תוספת נגיעה של יין לבן. תיהנו, בתאבון" והלך. לאחר שסיימו הזוג החביב לאכול את הפיצה, אמרו יפה תודה לש', השאירו טיפ מכובד על הפינוק והלכו.

כל יתר המלצרים היו בשוק על הדרך בה ש' נהג. אני לא חושבת שאף אחד מאיתנו יכל להתמודד עם התאונה בצורה יפה כל כך ולדעתי, צריך להכניס את הפיצה הזו לתפריט.