כאשר ניהלתי את השיחה עם מ' באותו יום ראשון לאחר שפיטר אותי, קבענו שאגיע לעבוד במהלך כל הסופ"ש (חמישי ושישי ב-17:00 ובשבת ב12:00).
בדילוגים קלילים הגעתי ביום חמישי לעבודה עם גיתה, חברתי המלצרית המסורה, אך לפתע נדם ליבי.
ראיתי את אהבת חיי, כאילו עכשיו יצא מהעטיפת הסידי של הבקסטריט בויז, כאשר הוא כולו מוקף הילה ושירת מלאכים מתנגנת ברקע. הוא דומה לריאן פיליפה, יש לו שפתיים עסיסיות, שיער בלונדיני ארוך, שרירי חזה מפותחים (מי אמר שרק בחורים מסתכלים על החזה), ישבן מוצק וחטוב ועיניים חומות מטריפות.
יוני, מלצר קטנטן וחמוד ביותר, סגר את פי הפעור וניגב את הריר שניגר על פניי. הוא אמר ששמו בריאן ושהוא טיפש.
לא האמנתי ליוני. וגם למען האמת לא היה לי איכפות בכלל.
במשך כל אותה משמרת לא הפסקתי להסתכל על בריאן. לפנטז עליו ולחייך בכל פעם שעלה מהאיזור המרוחק שעל שפת הים.
מידי פעם הוא גם היה רץ והשיער שלו היה מתנופף ברוח. מיד עלו בי זכרונות מ"משמר המפרץ".
אפילו כשמ' הצמיד לי מתלמדת (חמודה כל כך. מדרום אפריקה, מדברת רק אנגלית וכל הזמן צחקה עליי כשלא יכולתי להגיב כשבריאן עבר מרחוק), לא הפסקתי להביט על האל היווני עם ה"בייבי פייס".
כאשר סיימנו לעבוד והתחלנו לספור את הכסף, בגלל שזו הייתה המשמרת הראשונה של בריאן התיישבתי לידו באלגנטיות ועזרתי לו עם הכסף (אתם יודעים, מה צריך לתת, מה לוקחים אלינו, קצת נגיעות ברגל וחיוך מתוק. לא משהו רציני). במשך אותו זמן התחלנו לדבר והכרתי את היפיוף מעט לעומק.
מסתבר שהוא ממינסוטה, בן 21, בא לארץ ללמוד מעט יהדות, עברית שהוא מדבר ברהט, על אחיו שמעת מעט סיפורים, שהוא למד בUSA כימיה (כמעט כמוני), קיבלתי מחמאה על המבטא שלי ("הR שלך נורא סקסי") ואפילו שמעתי קצת פנינים בספרדית (ליתר דיוק הוא אמר שהעיניים שלי עמוקות יותר מלילה ללא כוכבים). שיטחית? אז מה?
אחרי שספרנו את הכסף באושר, ישבנו לאכול, כמובן אחד ליד השנייה, כאשר אנחנו מדברים, עינינו נפגשות ואנחנו מצחקקקים כמו תלמידות תיכון.
כאשר סיימנו, אמרתי יפה שלום ואני וגיתה נסענו הביתה כאשר אני רק חושבת ומחכה להגיע למחרת כדי לראות את היופי הזה שוב.
לאחר כמה שעות בודדות של שינה, קמתי ושוב התארגנתי כולי לעבודה.
גיתה באה אליי ומיד לקחנו אוטובוס לעבודה כאשר ברקע אני מחוררת לה את הראש בכמיהה שלי לבריאן.
כאשר הגענו לעבודה, בלי לחכות יותר מידי הבטתי ימינה ושמאלה בציפיה לראות את האהבה שלי. כאשר עיניי נחו על עיניו (כלומר שירירי החזה המפותחים שלו), נמרח על שפתיי חיוך של מליון דולר ואני יכולתי להתחיל את יום העבודה.
כמובן שבאותו היום לבשתי במיוחד חצאית וחולצה עם מחשוף סקסי ובכל פעם שאני ובריאן נתקלנו זה בזה במהלך העבודה החלפנו קריצות, חיוכים ו/או צביטות בישבן (את האופציה האחרונה אני עשיתי לרוב).
שוב חיכיתי לרגע שאני אסיים את עבודתי ואז כרגיל, ישבתי עם בריאן שעתיים אחרי שסיימתי לעבוד ודיברתי איתו על "הא ודה".
הפעם כאשר רציתי לאמר שלום, בריאן ניסה לנשק אותי. אם לאמר את האמת, אם היינו רק שנינו באותו המקום הייתי קופצת על ההזדמנות, אך בגלל שהיו שם עוד כמה מלצריות לא מעניינות במיוחד ומ', החלטתי לחכות עם זה מעט. נתתי לבריאן החתיך נשיקה בלחי, חייכתי את החיוך הכובש שלי ולחשתי באוזנו "נתראה מחר, סקסי".
הגעתי הביתה ב6 וחצי. ב7 הנחתי את ראשי על הכרית אך רק בסביבות שמונה נרדמתי.
בשעה 11 נפתחה דלת החדר שלי, פתחתי את עיניי וראיתי את גיתה. כמובן, לא התעוררתי.
תוך שמונה דקות בדיוק התארגנתי כולי וזה כולל: שירותיים, צחצוח שיניים, בגדים, עיצוב שיער ורתיחת המים לקפה למרות שבסוף שתינו שוקו.
ומיד יצאנו לדרך ובה נהג מונית עצבני אחד שניסה להתחמק מלתת לי קבלה ובסופו של דבר התמרמר על כך שעכשיו הוא צריך לשלם מע"מ.
את חמש השעות הראשונה בעבודה העברתי בעצבים על נ', האחראי משמרת של הבוקר, תלונות על השמש שהכתה על עורי הלבן וצחקוק על איזו תיירת עלובה שבמך שלוש שעות (!) רקדה לבד בשמש וחשפה חלקים מגופה.
אך לפתע, כאשר השעה הייתה 17:00 הופיעה קרן השמש הקטנה שלי מבעד לכל הגועל, בריאן הגיע לעבודה!
בחיוך גדול ניגשתי עליו, חיבקתי אותו, שאלתי לשלומו וכמובן נתתי לו נשיקה.
שוב המשמרת כולה עברה כאשר אני מנסה להתחכך בנער ה"בנד בויז" שלי עוד ועוד אך לבסוף, בשעה 3 בבוקר, רוב המלצרים שוחררו ולאחר שספרתי את כספי הייתי מאושרת עד הגג והחלטתי לבוא לספר לבריאן על קופתי הנאה וכאשר ניגשתי אליו וסיפרתי לו בחיוך ענק, בריאן שמח איתי ושוב, ניסה לנשק אותי. הפעם הוא הצליח ופגע בשפתיים, מילא אמרתי, גם זה משהו.
שאר המלצרים ואנוכי החלטנו כולנו לצאת לשתות משהו ולהתפרק מעט. מיד קראתי גם לבריאן להצטרף אלינו והוא נענה בחיוב, אך עשר דקות לפני כן, בריאן פתח בשיחה עם הברמנית הלא כוסית כלל.
משום מה הם התחילו לדבר שעות ולהתרחק מכולנו כאשר אנחנו היינו בדרך לבר. נורא נעלבתי בשלב הזה, הוא בכלל לא ראה אותי ממטר יותר.
ניסיתי למשוך את תשומת ליבו בכל מיני דרכים כמו הבקשה שלי לאש (דווקא ממנו), הנסיונות של גיתה השטנית להעיף ממנו את הברמנית ועוד אך משום מה הוא היה דבוק.
כאשר הגענו לבר הם התיישבו על הבר יחד עם עוד כמה חבר'ה והכיסא ליד בריאן היה פנוי. הוא סימן לי לבוא לשבת איתו. התקדמתי אני לעבר הכיסא ופתאום ראיתי את מאור (קצת רקע על מאור: דורמן חביב בבר שאני נוהגת לצאת אליו לא מעט, דלוק עליי ברמות קשות, מנסה שכנע אותי לצאת איתו כל הזמן, נראה לא משהו בכלל וסופג ממני דחיות רבות בתירוצים עלובים ובכל זאת לא מבין את הרמז העבה).
מיד אמרתי שלום למאור, הסברתי לו את המצב העדין עם בריאן אך הוא היה בשלו וניסה שוב לשכנע אותי לצאת איתו. לאחר שביקשתי ממנו להפסיק הוא מיד אמר לי שאני מנסה להשיג משהו שבחיים לא יהיה שלי.
נפגעתי קשות ואז הבנתי שזה הזמן האמיתי, ללכת ולהוכיח את עצמי.
ניגשתי לבריאן, התכנון שלי היה לנשק אותו בלהט אך השתפנתי. במקום הזמנתי וויסקי סוואר עם ג'מסון, ולאחר עוד צ'ייסר של משהו מוזר בטעם אקמולי פניתי לבריאן בישירות ואמרתי: "אתה לא שם לב שאני מנסה להתחיל איתך כבר יומיים?" בריאן היה מובך ואמר שהוא שם לב, אבל הוא לא כל כך מעוניין.
כמובן שבאותה השנייה ניסיתי למצוא משהו חד אך הוא מיד ניסה להרגיע ואמר שהוא לא רוצה לעשות משהו שיתחרט עליו וחזר על האימרה שאני כבר שכחתי מזמן "ביזנס זה ביזנס, פלז'ר זה פלז'ר" ושאני חמודה ושאולי כדאי לחכות.
אני מלמלתי "בולשיט" וחייכתי בהבנה.
בריאן דאג לאמר לי כמה אני מתוקה ושאנחנו עדיין חברים ואז הסביר לי עוד טיפה על השיר ששמענו ברקע. מידי פעם הוא ניסה לסתום לברמנית את הפה כאשר היא ניסתה לדבר איתו בגלל שהוא היה במהלך הסבר.
כמובן אני לא שמעתי אותו כי הייתי עסוקה במחשבות על העיניים שלו, השפתיים שלו וכמה שהוא מקסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
