ביום שבת עבדתי בטור מעולה, קרעתי מעט את ישבני החטוב, אך זה השתלם מבחינה כלכלית. לקראת סוף שעות העבודה שמעתי את קול של בחורה זועק את שמי, הסתובבתי ולפתע ראיתי את זוג חברותיי, מרינה ושרון (רקע על מרינה ושרון - זוג כוסיות על שמסובבות ראשים בכל מקום שאליו הן הולכות. לשרון יש חבר כבר שנתיים ותשעה חודשים). למרינה היה יומולדת באותו היום, לכן הם ישבו אצלי בטור, הזמינו פיצה טובה (לא פיצת השף, במזל) ולאחר מכן גם דאגתי להביא לשולחנן סופלה חמים, זוג זיקוקים והמון שירי יומולדת בעזרת המלצרים ושאר הסועדים המשיכו לברך מאוחר יותר במזל טובים ובשאלה על גיל הבחורה הנאה.
לאחר שהנערות סיימו לאכול נגשתי למ' ושאלתי האם יוכל לבטל את 12 אחוזי השירות מהחשבון של חברותיי. מיד מ' קפץ ושאל האם הן כוסיות. ללא היסוס עניתי בחיוב ומ' ציווה עליי להביא אותן אליו. תוך שניות מספר הן התייצבו מולו והתחילו לשוחח בזמן שאני ובריאן נשלחנו לאסוף צלחות שנשארו בודדות בחלק המרוחק של המסעדה ומזלגות שכוחים התקועים בחולות. המסע שלי ושל בריאן כמעט הניב פרי, אך אחד הפועלים הערבים מיד מצא אותנו והחל לצעוק עלינו, כרגיל.
כאשר חזרתי מהחפירות הארכיאולוגיות בעקבות הסכו"ם, ראיתי את חברותיי שקועות בשיחה עם מ' ועם אחד הברמנים (שעד לפני שבועיים לא נהג לשוחח איתי מעבר ל"איב, תקחי את התה שלך בזמן. נמאס לי לחמם לך אותו!"). מ' מיד קרא לי ושאל אם סיימתי לעבוד, עניתי שעל חיים (השטני) להוציא לי X. מ' צחקק מעט ואמר: "לכי לחיים, תגידי לו שאני אמרתי שיוציא לך X מיד ושאם אני אצטרך לקום, אני הופך לו את התחת". ללא שאלות דילגתי לי לכיוון חיים וציטטתי את מ' מילה במילה. לא הספקתי להגיד "רז מאירמן" וכבר היה לי X ביד. מיד הלכתי לש' (פיצת השף) שיחשב לי אותו, מה שהפך לטקס (כמה קשה לספור 2643 שקלים בשטרות של 100?). כעבור 20 דקות חזרתי לשולחנו של מ' כאשר כולי ממורמרת על ש', אך מיד מ' הרגיע אותי והתחיל לדבר שטויות. מיד כשהתיישבתי בשולחן מ' שאל אותי מה אני רוצה לשתות, אך כדי שלא יצטרך לקום הרים את הסלולרי שלו מהשולחן חייג מספר ואמר: "אם תוך 10 שניות אין לי פה עוד בקבוק היינקן וג'מסון עם קולה אני עולה והופך את כל המסעדה". הפעם כדי שלא יסתבכו עם מ', בריצה ניגש אלינו אחד הפועלים עם השתייה שלנו. אמרתי יפה תודה וחייכתי למרות שהוא שכח את הקרח. כך היה עוד מספר פעמים, ואחרי שלושה ג'מסון עם קולה, התחלתי לראות הכל בצבעים יפים (אפילו את הערבי שהחליט להוריד מנסיים בזמן שהוא מסדר את השמשיות).
בשעה 6 וחצי בבוקר מ' החליט שעליו ללכת הביתה (ולהתקשר לחברה שלו). מרינה ושרון גם הבינו שהן צריכות לתפוס מונית ואני נשארתי במסעדה לחכות לגיתה עד 7 כדי שתבוא איתי הביתה, הייתי די שיכורה אחרי הכל. ניסיתי ללכת ישר, באמת שניסיתי, נכנסתי למסעדה והתחלתי לצחוק. מיד נגשה אליי אילה (רקע על אילה- בחורה בת 26 עם מח של ילדה בת 12. היא לא עושה כלום חוץ מלהתלונן. כל המלצרים והאחראים שונאים אותה ומסתבר שהיא הטרידה את מ' בשיחות טלפון ובנסיונות לשכנע אותו לקחת אותה לדירתו ולעשות בה מעשי סדום. כינוי - זו עם השיניים הבולטות). כאשר אני יושבת לי בספה מבודדת וצוחקת מהערבים שרוקדים למזמוריה של אום כולתום, אילה החליטה שעליה לחפור לי בשכל. מיד יצאה למשימה ותקפה: "כולם אמרו איך זה שהיית עם מ' כל הלילה והוא עוד לא זיין אותך". הנסיון הראשון להתעלם מאילה לא הצליח והיא המשיכה. בכישלונו של הנסיון החמישי עניתי לה ובקול די רם: "כן? וכולם אומרים פה כל יום כמה שאת כלבה". אילה מיד מחקה את החיוך הטיפשי מהפנים שלה, הסתכלה עליי ואמרה: "וואלה? מי אמר?" הבטתי באילה ועניתי שכולם. שאין אחד שאוהב אותה ושאם היא רוצה להתעסק במה שכולם אומרים שלפחות תעשה עם מה שאומרים עליה משהו. אילה חשבה קצת ואמרה: "את לא צריכה להיות רעה אליי. אני בכלל בעדך. אל תעלבי". אחרי חמש דקות שלמות שצחקתי כמו מטורפת והפעם זה לא היה מההשפעה של האלכוהול הסתכלתי לאילה בעיניים ואמרתי: "מותק, להעלב? ממך? למה נראה לך? כל המלצרים יכולים לדבר כמה שהם רוצים. ככה זה כשעובדים בטור שתיים באמצע, אנשים ידברו עלייך".
אני וגיתה המשכנו לצחוק על אילה במשך שעה וחצי גם כשהיא שומעת וגם כשלא. כאשר הגיעו המלצריות שהיו צריכות להחליף את גיתה, אמרנו יפה שלום לכולם, התעלמנו מאילה אך לפתע שמעתי אותה פונה אליי ואומרת :"אני באה איתכן לאוטובוס". הסתובבתי לכיוון של אילה ואמרתי לה: "לא, את לא" אילה מיד נסתה להגיד לי שכנראה ממש נעלבתי ממנה ושוב החלטתי להסביר לה בקול מאד רציני ואמרתי לה בחביבות "תביני, אני לא אעלב ממך בחיים. את לא מעניינת אותי. למען האמת את מגעילה אותי. אני לא אשכב עם הבוס שלי ובטח שלא אטריד אותו. תתרחקי ממני ואל תבואי איתנו לשומקום". אילה לא הבינה ואני וגיתה לא נשארנו יותר מידי זמן כדי להסביר לה. הלכנו לכיוון הדלת שנמצאת בצד הימני של המסעדה ומיד עשינו הטעיה ולקחנו את הדלת השמאלית כאשר אני נקרעת מצחוק ושאר האנשים שהיו שם נפלו מהרגליים. כשאני וגיתה יצאנו מהמסעדה, גיתה עדכנה אותי שכל המסעדה שמעה את כל מה שאמרתי לאילה. אני רק לא יכולתי להפסיק לצחוק ולהמשיך לספר לגיתה כמה היא מטומטמת ועל השטויות שהיא המשיכה לספר לי.
כאשר היינו בדרך לאוטובוס ההשפעה של האלכוהול התחילה להתפוגג ונרגעתי, אך כשהגעתי הביתה גיליתי ששכחתי את המפתח בבית ושאין לי איך להכנס הביתה. הייתי צריכה ללכת לבית של חברי הטוב והנאה, אור, ולחכות שם עד שמישהו יחזור הביתה,שקרה בסופו של דבר בשעה 17:00.
עונש מאללה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
