12% שירות

היום הייתי במסיבת גיוס של ידידים שלי.
המסיבה נערכה בוילה מקסימה בלב רמת חן הפורחת. היה די ג'יי, ברמן ומלא אנשים. האלכוהול היה חופשי, האנשים היו מצחיקים, המוסיקה נהדרת והיה כל כך כיף.
אבל לא לי.

הגעתי למסיבה, היו אולי ארבעה אנשים שאני מכירה, המארח, חברו הטוב ביותר ועוד שני ברמנים חמודים. לאחר נשיקות ואיחולי השלום, נכנסתי למסיבה וליבי החסיר מספר פעימות.
תחילה עיני לא ראו דבר בגלל התאורה שיכלה לגרום לכל ילד מתחת לגיל 8 התקף אפילפסיה, אך לאחר מספר שניות הראיה שלי חזרה לתפקד כמעט כרגיל וראיתי מולי חבורת פריקונים המקפצים לצלילי 'רכבת לילה לקהיר'. שלא תבינו לא נכון, אין כל רע ב'רכבת לילה לקהיר', אין לי שומדבר עם פריקונים, הבעיה היא, שהם לא היו סתם פריקונים שיושבים בלמעלה של הדיזינגוף סנטר ומתכננים להתנפל על ארוחות שאנשים לא מסיימים לאכול במקדונלדס, הם היו מאלה שרוקדים כמו רובוט או משחקים ב'אייר גיטאר', אומרים "שיואו איזה סולו מדהים" וחוצמזה מגדלים שיער ארוך ולא ממש דואגים לחפוף אותו.
מיד הבנתי שכדי לשרוד את הלילה אני אצטרך גאלונים של אלכוהול ועוד פאקט סיגריות.
לצערי, למרות שהאלכוהול היה חופשי, עם כל הכבוד, וודקה-רדבול, ייגר-בול, או כל דבר שדוחפים בו רדבול, הוא לא ממש משקה שכדאי לשתות אם אין לך שיעול כרוני. המוחיטו (ויש לציין לשבח את עומר הברמן שגילה יצירתיות והכין אותו) היה עם חתיכות ממש קטנות של נענע ופחדתי שהן יתקעו לי בשיניים ויעשו לי ירוק כשאני אחייך.
לכן הייתי צריכה לסבול גולדסטאר חמה או מים מהצינור של הגינה. כמובן שבחרתי בגולדסטאר.

בצעדי ענק ברחתי לי לפינה קטנה וחשוכה והתיישבתי תחת שימשיה גדולה, עם כרית ענקית מאחורי הגב, כמה נרות סביבי ואיזה חתלתול קטן שעשה קולות כאילו הוא ממש רוצה שאני אלטף אותו (ושאני אסרב?). הרגשתי כמו פעילה בכת השטן.
לאחר מכן, הצטרפו אליי כמה מהפריקונים, הטרידו אותי מעט ואפילו הציעו לי שכטה מהצינגל'ה שהכינו מבעוד מועד. כאשר סירבתי באלגנטיות וניסיתי להסתלק, הם התחילו לגחך ומלמלו ביניהם משהו כמו: "היא מפחדת". יפה מאד הבהרתי להם שאין אני מפחדת, אני פשוט מעדיפה לזכור איך קוראים לי ושעליי לחפוף את השיער פעמיים בשבוע.
השארתי מאחוריי את בקבוק הגולדסטאר החם שלי והלכתי ישירות למארח.
הסברתי לו שלא כיף לי. שאני משהו בין משועממת למפחדת ושאני באמת באמת רוצה לחזור הביתה. לאחר נסיונות לא בטלים שלו לנסות ולגרום לי להשאר, אפילו ע"י הבטחה שדוגמן מפורסם יבוא ויעשה לי נעים בגב, החלטתי שעליי לעזוב את המקום, אחרת אני עשוייה להדבק בכל מיני חיות שנמצאות על ראשם של היצורים שדיברו איתי כמה דקות מוקדם יותר.

כך יצא ששעה וחצי לאחר שהגעתי, עשיתי שוב את סבב הנשיקות אך הפעם עם אימרות פרידה והסבר שהמסיבה פשוט מבאסת את התחת ושעם כל הכבוד, גם הדוגמן שאמור להתפשט לא מלהיב אותי (רק הבהרתי לחברו הקרוב שהיה שם שימסור לו את הטלפון שלי בחיוך רחב ושיגיד לו שיש לי ציצים גדולים).