12% שירות

הכל התחיל בשיחה קלילה עם מ', כשלפתע הופיע עוד ועוד מצלרים ומלצריות וסבבו אותנו.
בהתחלה דיברנו, אני ומ', מעט על חייו, מה בחורות מוצאות בו, התאוריות שלי לגבי מנת המשכל שלו והאייקיו ועוד, אך כשהגיע הקהל, מיד שינה מ' את נושא השיחה והתחלנו כולנו מדברים על הדבר שסביבו חג העולם: "סקס"!

זה התחיל כאשר מלצרית אחת סיפרה לנו שכשאר הייתה באילת, נשענה על דלפק המלון כדי לקבל מפתח לחדר ופתאום בחור שמן וגדול דפק את מרפקו בציץ שלה. המלצרית הסתובבה אליו ושאלה אותו מה הוא עושה, הוא מיד ענה לה: "אני כל כך מצטער ואם הלב שלך רך כמו השד שלך, אני בטוח שתסלחי לי". המלצרית עקמה את פניה ונזפה בו: "מותק, אם השמוק שלך חזק כמו המרפק שלך, אני בחדר 311!".

כאשר כולנו עם דמעות בעיניים, מ' פתח את פיו החל לספר לנו סיפור נוסף:
"לפני שלושה ימים שכבתי עם מישהי, עכשיו אני עושה אותה ואז אני מרגיש אצבע נכנסת לי לתחת! אני שואל אותה 'מה את עושה? אני הומופוב, אני ביישן!' אז היא אומרת לי 'מה? כל הבחורים נהנים מזה, זו נקודת הג'יי' וכאלה. אז אמרתי שבסדר אבל בעדינות. היא מתחילה ואחרי כמה דקות היא שואלת אותי אם אני בסדר, אמרתי לה שכן אבל שהטבעת קצת שורטת אותי, היא מיד חייכה ואמרה: "מותק, זו לא הטבעת. זה השעון!".

ללא כל יכולת לנשום, ניסיתי לנגב אתהמסקרה שנזלה לי בעזרת כמה מפיות ואז נזכרתי בפעם ההיא שעבד, הברמן ומ' ישבו בחוץ ודיברו ליד גיתה. גיתה שמעה כל מיני מילים כמו ביעבוע, בועות, יש, אין ועוד והכל תוך כדי ששני הגברים מסתכלים עליה בחיוך שטני מעט. היא הסתקרנה ושאלה על מה מדובר ומיד עבד שאל אם יש כבר בועות. גיתה לא הבינה ולכן עבד שאל שוב: "את כבר מבעבעת?" גיתה עדיין לא הבינה, אך לא מגלל שהיא קשת קליטה, אלא בגלל שעבד ערבי מטומטם ולא ברור! עבד ניסה להסביר את עצמו ואמר: "כשבצמיג יש פנצ'ר, מכניסים אותו למיכל מים ובודקים מאיפה החור, מאיפה שיוצאות בועות, שם החור. נו, אז יש בועות?" עבד שאל כשהחיוך נרח על שפתיו והניצוץ חוזר לעיניו. גיתה הזדעזע קשות ואמרה: "לא!". מאז במשך תקופה לא בטלה, כאשר עבד וגיתה נפגשו, עבד שאל על הבועות, אך לאט לאט הדיבור פסק ונשארו רק תנועות ידיים (הנראות כמו ערבי שלומד לשחות) אך גם הן הלכו וקטנו וכיום נשארו רק מספר תנועות אצבעות (נשמע נורא בהקשר הזה). אך לפעמים, לא צריך דבר מלבד מבט.

עליי לבקש סליחה על שלא כתבתי המון זמן. לא אתנצל יותר מידי, רק אומר שזה עקב חזרתי למוסד החינוכי. השנה החלטתי לפתוח דף חדש ולא להרדם בשיעורים השונים. אני אפילו מגיעה בלבוש ספורט מלא (כלל משרוקית, זה סתם לעצבן את המורה). אך כל זאת ועוד, אכתוב לכם ממש ממש בקרוב בפוסט חדש שיודקש כולו לשנה האחרונה שלי בבית הספר.