התגעגעתם? מגיע לכם! "מי אמר למי" חוזר ובענק. למען האמת, הוא חוזר ובמצומצם, אבל זה רק בגלל שבקושי עבדתי בתקופה האחרונה. מי ייתן והברכה תמשיך לעפוף את ראשי.
% עבד הברמן (הערבי): "אז מה גיתה, את כבר מבעבעת?"
גיתה: "מה?"
עבד הברמן (הערבי): "מבעבעת? את יודעת, כשרוצים לבדוק אם בטייר יש פנצ'ר אז מכניסים אותו למים, לראות אם הוא מבעבע. נו, את כבר מבעבעת?"
% איילה (רקע על איילה - נוראית. כולם דואגים לשנוא אותה תמיד כי היא כלבה. אפילו הטרידה מינית את מ'. ואותו, אי אפשר להטריד, הוא מנצל הכל!) הגיעה לעבודה בליפסטיק כתום בוהק ואמר שלום לגיתה -
איילה: "היי גיתה, מה שלומך?"
גיתה מרימה את הראש, רואה את איילה ועונה: "מה זה הליפסטיק הזה?!?!"
איילה: "מה?"
גיתה: "את דומה לליצן!"
~איילה נעלמה לדקה וכשחזרה, הליפסטיק נמחק כלא היה~
% הגעתי לעבודה בזמני החופשי. הייתה עימי חברה טובה(שנראית לא רע בכלל בכלל), טוטה -
איב: "מ', תכיר זו טוטה. טוטה - מ'".
מ': "טוטה. נעים מאד".
מ' פונה לאחד מהערבים, מצביעה על טוטה ואומר בחיוך: "בן שלי, תכיר את האמא החדשה שלך".
% גיתה ואנוכי טיילנו בתחנה המרכזית והיינו בדרכנו לסטודיו הקעקועים והפירסינגס של ידידי הטוב ואז (טה-טה-טה-טם!):
גיתה: "וואי, יש פה ריח של חומוס פיטריות. כמו זה בעבודה".
איב: "גיתה, אנחנו בתחנה המרכזית, זה ריח של שתן".
גיתה: "אלוהים, יש לזה את אותו הריח!"
איב: "טוב, אצלנו הטבחים ערבים, לכי תדעי מה מרכיב את החומוס ומאיפה הפיטריות..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
