לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

12% שירות



כינוי: 

בת: 37

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2006

נרדם (בשמירה) על החולות


**אזהרה: הפוסט הבא מכיל חומר רב לקריאה ואינו ממומלץ לאנשים עייפים.

 

לפני מספר דקות פתחתי מייל שקיבלתי מאבי היקר, שיזכה לשנים רבות. כותרתו הייתה: "להעביר את המייל הזה לכ ו ל ם בן כספית על ג'קו אייזנברג". עכשיו, אני בטוחה שאישי הזקן אינו יודע בכלל על קצה זנב סוסו של ג'קו המפוקפק אך אם זאת העביר את המייל כי זה נשמע צעיר, היפ ומגניב. ובכן במייל נכתב כך (אני יודעת, קצת ארוך...):

 

""איזו מדינה" - זו היתה כותרת "המגזין" אתמול, שגוללה את משנתו של הכוכב הלאומי החדש שנולד בשידורי קשת, הלוא הוא ג'קו אייזנברג. מרגע זכייתו בתחרות, הפך האיש העלוב הזה למודל החיקוי החדש של המוני הטף הציוני. הוא מתגאה שלא שירת בצה"ל (כי "לא מסוגל להחזיק רובה"), הוא כתב שיר על המדינה ("הזונה והמוצצת"), הוא לא הצביע בבחירות, ואת כל הדברים האלה הוא אומר בגאווה ובששון, בראש חוצות, תוך שהוא מיטיב את שערו המתבדר ברוח, ומציג את זיפיו המעוצבים, לתפארת מדינת ישראל.

 

 ג'קו צודק. מדינה מטומטמת, רקובה, מתאבדת, שהופכת רפש כזה לגיבור חוצות ולסמל לאומי. טוב, לפחות הוא סירב ללכת לפסטיגל. רק זה עוד היה חסר. שיחנך גם את התינוקות.

 

 הדיסק בדרך, אחר כך תבוא הטלנובלה, וג'קו שלנו ימשיך לירוק לנו בפרצוף כל הדרך אל הבנק, על פסגת הרייטינג, כשהוא ממשיך לפזר את משנתו האנרכיסטית והקולית, ולהטיף לכל שאר בני הנוער הנוהים אחריו, שאין צורך לתרום כאן משהו. העיקר שייתנו לו להמשיך "ליצור" את אמנותו המרהיבה.  הוא פרץ לפסגת החברה שלנו, בעוד מאות חיילים של צה"ל שוהים על אדמת לבנון. הוא הפך לכוכב העילאי של בני הנוער שלנו, בעוד רב סרן תומר בוהדנה טרם החלים לגמרי מפציעתו הקשה, גלעד שליט עוד לא חזר הביתה, וגורלם של החטופים רגב וגולדווסר, אנשים טובים באמצע החיים, לא נודע.

 

משתמט בזוי הופך לכוכב-על מסוגנן אלה הדברים שהייתי מטיל על ועדת החקירה לבדוק. זו הבעיה האמיתית שלנו. איך הנחנו לתרבות שלנו להיטמטם כל כך. איך כל פרחה הפכת למובילה חברתית, כל משתמט בזוי לכוכב-על מסוגנן. איך פעם המשתמטים, אלה ש"לא יכולים להחזיק רובה", היו מסתתרים בבית נכלמים, והיום הם מודל לחיקוי. איך זה קרה לנו. מתי. למה.

 

 אגב, צה"ל ממוקם גבוה ברשימת האשמים. הצבא הוא שהתיר את הרסן, אישר לקב"נים לשחרר המוני משתמטים וארטיסטים, ועוד להיות גאים בזה. אחר כך באה התקשורת שהפכה אותם לגיבורים. הרדידות התרבותית, המערכת הפוליטית המסואבת, כל אלה חברו להם יחד כדי שג'קו יתגאה במעלליו בראש חוצות, והעולם ישתוק ויצדיע.

 

התהליך היה איטי, אבל ברור. לאט לאט הם יצאו מהחורים. בנים ובנות של פוליטיקאים, של סלבריטאים, של אנשי כלכלה בכירים.

צבא? זה לא בשבילנו. המראות קשים מדי. במקום להתבייש, החלו להתגאות. ואנחנו,

במקום להוקיע, סגדנו להם. הרי כבר יש שלום וביטחון, היהודים יכולים להירגע תחת גפנם ותאנתם, צה"ל זה בכלל מטרד לאומי, הכיבוש משחית והמדינה חרא. אז למי אכפת?


 עדיף למצוץ את לשד המדינה. אגב, ג'קו היקר, גם אם אתה "לא יכול להחזיק רובה ביד", יש בצבא ההגנה לישראל הרבה מאוד תפקידים שבהם אתה יכול לתרום בלי לראות רובה. גם בלי להסתכן. אחוז נמוך מאוד של המשרתים עוסק בלחימה עצמה. אבל למה

שתתרום? מה המדינה עשתה בשבילך? עדיף ללכת לטלוויזיה ולמצוץ את לשדה של "המדינה המוצצת" הזו, ואחר כך נראה.

 

אז לפחות אני, באופן אישי והזוי לחלוטין, נענה לקריאתו של פיני בדש, ומחרים את ג'קו אייזנברג, האיש והאגדה, דוגמן הזיפים והשיער הגולש, שגם ביום טוב לא שווה את קצה ציפורן הזרת של רב סרן תומר בוהדנה והחברים שלו."

 

כשקראתי את המייל האלרגיה שלי להתייפיפות הנפש (שלהזכירכם מתקופת המלחמה רק הולכת ומחמירה) קראה לי לכתוב חזרה ולהביע את דעתי בתור נערה במדינת ישראל במקרוב תשרת בצבא הגנה לישראל וכדרך אגב די מחבבת את ג'קו כמבצע (הדואט שלו ושל נינט עושה לי רק טוב ובמיוחד בלופים). התגובה נכתבה בשצף קצף וכיום היא נראת כך:

 

"בתור בחורה בת 18 שעומדת להתגייס בנובמבר הקרוב לצה"ל, אני חושבת שאכן זה דוחה שישנם אנשים שלא מתגייסים לצה"ל ושחושבים שזמנם יותר חשוב מהזמן שלי ושל עוד אנשים שמתגייסים בימינו.כן, גם אני שמתי לה שבתקופה האחרונה השאלה "מתי

אתה מתגייס?" הפכה ל" אתה מתגייס בכלל?" וזה דוחה. אני לא יכולה אפילו להתחיל לספר לכם איך כל פעם שמישהו שומע שאני מתגייסת בקרוב ומפציר בי לא לעשות את הטעות של החיים שלי אני מרגישה לרגע שאני פרייארית, כי אני לא אגמור גם בשנה האחרונה.


אני למשל לרגע לא חשבתי לא להתגייס אפילו אם אני אהיה פקידה בקירייה ואכין קפה לאיזה מפקד עלוב גם אם זה נחשב ל"לא לתרום". אבל בואו נפסיק להיות יפיי נפש. אני בטוחה שלא כל ישראלי שמקבל צו קריאה למילואים שמח וששותף אותו גל של פטריוטיזם או שתף ציונות. כל אחד מתבאס כששולחים אותו פתאום באמצע החיים למילואים.


ג'קו הוא זמר. נכון שיש לו פה גדול ושהשטויות זורמות בכמויות על, אבל אף אחד לא ביקש ממך להיות חבר שלו. הוא מבצע - כשהוא זכה בכוכב נולד הוא עשה זאת כי הוא שר יפה לא כי הוא אזרח לתפארת מדינת ישראל או "איש השנה" או בגלל דעותיו אלו או אחרות. וכמו שאתה לא משווה בין וטרינר לשוטר, אל תנסה להשוות זמר לחיילים שהיו בלבנון.

 

עצם העובדה שאתה מעביר את המיילים האלה ומתייחס לגיוס או לחוסר גיוסו לצה"ל אתה רק הופך אותו לסלבריטי יותר גדול. ולהזכירך גם אביב גפן לא בדיוק עשה צבא ותראה לאן הוא הגיע עם הפה הגדול שלו!


אמר לי פעם אדם חכם "למד לבחור את המלחמות שלך" והמלחמה הזו שלך והקריאה לחרם, טיפשית וילדותית ביותר. אל תהיה יפה נפש ואל תבזבז את האנרגייה שלך לשווא!".

 

כבר התוודתי על המשיכה שקיימת אצלי אצל כותבים, מלחינים, זמרים ובמיוחד כאלה ששרים ומנגנים באותו הזמן. ואחרי הכל, לג'קו אולי יש פה ג'ורה אבל הוא חתיך...

נכתב על ידי , 24/9/2006 05:45  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , 20 פלוס , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיב לילך הישנה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איב לילך הישנה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)