אף- פעם... כך זה התחיל...פעם... היום, הא?!
אף פעם לא קפצתי באנג'י
אף פעם לא אהבתי מיץ אשכוליות אדומות אף פעם לא אהבתי קישואים
אף פעם לא עשינתי נרגילה
אף פעם לא עישנתי סמים
אף פעם לא עישנתי סיגריות
אף פעם לא חשבתי שאני מיוחדת
אף פעם לא היה לי כלב
אף פעם לא ישנתי יום שלם
אף פעם לא עשיתי מניקור
אף פעם לא חימצנתצי את השיער
אף פעם לא התנשקתי צרפתית
אף פעם לא חיקיתי אורגזמה
אף פעם לא אהבתי בגדים לבנים
אף פעם לא הייתי בארה"ב
אף פעם לא ישנתי בים המלח
אף פעם לא קמתי אחרי 1 וחצי
אף פעם לא אהבתי אנגלית
אף פעם לא היה לי עגיל שלא באוזן
אף פעם לא שיחקתי באש אף פעם לא אהבתי זיקוקים(= כמו בימי הולדת וזה...)
אף פעם לא אהבתי מחזור
אף פעם לא אהבתי את הצופים
אף פעם לא החלקתי על הקרח
אף פעם לא התחפשתי לדמות גברית
אף פעם לא אהבתי שגיאות כתיב
אף פעם לא הייתי בג'קוזי
אף פעם לא אכלתי סושי
אף פעם לא הייתי בטלוויזיה
אף פעם לא קיימתי יחסי מין
אף פעם לא היה לי חבר רציני
אף פעם לא אהבתי חוסר אחריות
אף פעם לא הכינו לכבודי ערב רומנטי
אף פעם לא הורדתי חולצה כשהיה בן לידי
אף פעם לא היה לי וויברטור
אף פעם לא צבעתי את השיער
אף פעם לא ישנתי אצל בן (= לבד)
כל הבורדו- הם החשובים יותר... שאני רוצה שיוגדרו כ- "פעם":
פעם-
פעם אהבתי לאכול דגים
פעם אהבתי בשר פרה
פעם הייתי הילדה הכי יפה בגן, בקייטנה...
פעם עשיתי ראפטינג
פעם עשיתי קיאקים
פעם שתיתי שמפנייה
פעם קיבלתי איי- פוד
פעם קניתי שק- אגרוף
פעם אהבתי את הצבע הוורוד
פעם העברתי פעולה
פעם לא הייתי בגיל ההתבגרות
פעם לא ידעתי איזה בגדים יפים ואיזה לא
פעם לא ידעתי ש"התחצפות" זו מילה שאפשר לממשה
פעם התנשקתי
פעם הייתי רזה
פעם לא ניסיתי שהכל יילך כמו שצריך
פעם היו לי חברים קרובים וטובים כל- כך
פעם התאהבתי
פעם רציתי להיות דוגמנית
פעם היה לי עם מי לדבר
פעם הייתה לי כלבה
פעם היה את מי שאוהב אותי- את מי שאהב אותי
פעם לא היה לי בלוג
פעם קיבלתי דובי
פעם הייתי תמימה
פעם הייתה לי אפשרות לאהבה הדדית
פעם פחדתי לנסות דברים חדשים
פעם הרגשתי שאני יכולה לדבר עם כולם והם יקשיבו ולא יספרו
כל הבורדו- הם החשובים יותר... שאני רוצה שיוגדרו כ- היום.
איך השתניתי...
איך ככל שגדלים יש בעיות יותר גדולות...
למה אנחנו- המתבגרים, המבוגרים, צריכים להגדיל את הבעיות הקטנות והתמימות שהיו לנו פעם?!
למה הן לא יכולות להישאר גם היום...
העולם יהיה טוב יותר, אני בטוחה...
אבל במקום זה- אנשים רק מסבכים לעצמם את החיים, ומעצימים את בעיותיהם...
"לכי תביני, הא?!" לא רוצה להבין, אמרתי...
פשוט פאק אחד גדול...
אבל ככה מתפתחים... גדלים... ונעשים למי שאנחנו נהייה...
מי יודע?!- לטוב ולרע...^^
הילדה הקטנה,
כה יפה, כה תמימה, בטח מרוסייה,
הילדה הזאת,
הקטנה הזאת,
המיוחדת הזאת,
שנפתחה ויצאה לאוויר העולם,
היא מתוך כולם,
היא נבחרה, אותי פגשה,
ולא אחר שיכל להופיע- שם,
ודווקא אני הייתי שם,
עם החליפה הקטנה,
בצבע תכלת הייתה,
עם השיער הבהיר,
העיניים היפות,
התמימות,
הגדולות
רוסייה
רק ש
היא
רו
ס
מי שבא לים- שיודיע לי... ועד יום שלישי כי לא יהיה מקום במיניבוס אני צריכה התחייבויות!
אה... ורק שתדעו- סתם למן יידע כללי כזה- ש... מחקתי את המינוסים מהרשימות שלי- זהו, אין יותר דבר שליליים...
לא ברשימות בבלוג שלי לפחות... לאט לאט הם גם יימחקו ממני... מה לעשות שאצלי אי- אפשר פשוט לעשות DELETE?!