בצורה קצת שונה

אני כ"כ טובה בלהבין דברים קטנים הפוך. בלחפש רמזים. סימנים. אעלק.

אני כ"כ טובה בלהסתכל על משהו ולראות אחרת. וכמה פעמים הבנתי שצריך לשים לזה סוף.

אני כ"כ טובה במחשבות מעמיקות וחודרות שהורסות את הבריאות.

ואותי.

וכמה אני טובה בהבחנה בפרטים הקטנים. דווקא השוליים.

וכמה אני טובה בפרישה.

וכמה אני לא.

וכמה אני ההפך.

וכמה אני מנסה להעביר שאני שונה. לא סתם אומרת.

וכמה אני מנסה לאמת. לאשר. לקבוע.

וכמה אני אוהבת לחייך.

וכמה אני אוהבת לשמוח.

וכמה אני שמה לב לדברים הקטנים. דווקא החיוביים. אלו שעושים אותי למאושרת.

וכמה שאני נאמנה ודואגת וחושבת.

וכמה שהמוח שלי מועסק בכל יום, גם כשהוא ממש כואב.

וכמה שהמוח שלי נהנה לחשוב. אפילו שהוא סובל.

וכמה שאני מרוצה ממי שאני.

וכמה שאני מפחדת להיהרס. כי זה כ"כ פשוט. קל.

וכמה שאני מנסה להתגונן. להסתתר.

וכמה שאני מנסה לא לעשות טעויות. שזו בעצם הטעות הגדולה ביותר שלי. לטעות זה אנושי ואני לא מקבלת את זה. זה הופך אותי ללא אנושית?

...וכמה שאני טובה בזה.

_
   Nיטל-