keep it simple
הנה הם באים הקומיקאים, בכלל לא בטוח שנצחק... |
| 4/2010
זמן
אנחנו יצרים מעוררי רחמים.
באמת, ללא כל חרטה או הסתייגות.
אם קיים מישהו שמשגיח עלינו, אין סיכוי שהוא לא מרחם עלינו.
אנחנו לא יודעים יותר מדי, אבל מכל דבר שאנחנו כן יודעים אנחנו עושים עניין גדול.
אנחנו בעלי הבנה בסיסית מאוד ופרימיטיבית מאוד.
אנחנו חייבים לתרגם כל דבר בעולם למושגים קטנים יותר שנוכל להבין.
טוב, רע, צדק, שמחה, עצב.
לכל אחד מהמושגים האלה יש אינספור דרכים לתאר אותו.
זמן. את הזמן אף פעם לא הצלחנו לתרגם.
אז חילקנו אותו. שנים, חודשים, שבועות, שעות.
ואז התחלנו לספור אותו, ולשנות אותו לפי מה שמתאים לנו, שעות האור בחורף ובקיץ.
הכל כדי לנסות לתפוש משהו שאנחנו לא מסוגלים לתפוש.
הזמן היה, ויהיה לעולם. גם אם כל העולם יתפוצץ ויתפזר לאבק.
כשהאבק הזה ינדוד בחלל, עדיין יהיה הזמן.
אבל לא ימדד יותר בשניות ודקות. אלא כמושג עלום, בלתי נתפש.
ליצורים מעוררי רחמים שכמותנו.
גם כל ההתנהלות שלנו,כל הקשרים, החברויות, המאבקים והאהבות.
בעיקר האהבות.
הכל מגיע מאיזשהו דחף פרימיטיבי שחזק מאיתנו.
שהחותם שלו טבוע עמוק ואין לנו מה לעשות בנידון.
הכל מיצרים ואינטרסים.
במיוחד הדברים שאנחנו בטוחים שלא.
מכל בחינה שלא מסתכלים על זה.
אנחנו יצורים קטנים, עלובים, ומעוררי רחמים.
| |
| כינוי:
rokker
בן: 34
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
