האיש שלא היה שם

הי לכולם

בשעה זו עשיתי הפסקה קלה מהלימודים לעדכן אתכם בהתפתחויות האחרונות.

עונת המבחנים האחרונה הגיעה, הדחקתי את זה עד עכשיו, ולכן כשאחד העמיתים שלי מהאוניברסיטה התקשר ושאל אם אני בא למבחן מחר, הייתי קצת בשוק.

בדרך כלל אני מתכונן מעט מאוד למבחנים, אבל הפעם הסיפור שונה. זה סוף הסימסטר האחרון שלי בתואר שני. כמו שאתם יכולים להבין, אני די מאושר שהגעתי עד הלום, אבל ממש אין לי כוח להכשל באף מבחן, אז החלטתי להשקיע. לקחתי יום חופש בהתרעה של הרגע - הבוס אמר, קח ת'זמן, תלמד טוב - אז הנה אני יושב בבית ולומד "מנהיגות וניהול"...

המבחן היום, ועוד לא גמרתי את החומר פעם אחת :( מזל שהקשבתי בכיתה!

סיימתי עם המפגשים (הגעה למוסד, לצורך שיעורים), נשארו מעט עבודות ורובם בשלבים טובים (ותודה לכל האנשים הנהדרים שפשוט לא נותנים לי לעבוד על זה, ועושים הכל בעצמם - אני דווקא רוצה להשקיע אבל הם מסיימים לפני שאמרתי משהו, ומודיעים לי שהגישו...), והמבחנים...

עוד עדכון מפתיע: אמא שלי התחילה ללכת לא מזמן לחוג פיסול, זה חלק מהיוזמה שלה להתחיל להשקיע בעצמה קצת, לא שאף אחד הפריע לה עד היום, פשוט קרו לה כל מיני דברים בשנה האחרונה (כולל מה שקרה לי) והיא החליטה לחיות יותר (האמת גם אני צריך להתחיל - אחרי שיגמרו המבחנים).

היום הגיע הביתה התוצר הראשון של החוג: פסל של אשה, משהו דומה למין אילת פריון, אני חושב שזה מועתק מאיזה ספר אומנות... טוב, האמת, אהבתי, יש לה כשרון לאמא הזאת שלי (אולי אני אעלה תמונה בהזדמנות). אלא מה הפסל הוא קצת המממ.... ערום... ואנחנו משפחה דתית, והעניין היותר גדול, ההורים שלה בדיוק בביקור (סבאסבתא שלי) והם אפילו קצת יותר, הם עמדו (או יותר נכון ישבו) מולו די המומים...

אבל זה עבר בהצלחה.... אמרתי לאמא לשים את זה בסלון, אבל נראה לי שבהתחלה היא תשים את זה בחדר שינה...

יש לי הרגשה שנתחיל לראות הרבה יצירות שלה בזמן הקרוב... לא יכול לחכות לתערוכה הראשונה :-)

יש עוד הרבה לכתוב:

1. חוויות החג בירושלים

2. הידידה שלי שבכתה היום - ואני עוד לא יודע למה

3. אח שלי והחמורים שלו - רומן מתמשך

ועוד ועוד...

אבל אין לי זמן עכשיו, אז זה יצטרך לחכות...

בהצלחה רבה לי!