האיש שלא היה שם

לכבוד ט' באב שעבר עלינו לטובה ובגלל הפוסט האחרון של לייף, שהזכיר לי - הנה לכם סיפור שמסתובב במשפחתי כבר כמה שנים - אגדה שהייתה באמת.

אבא של סבא שלי זצ"ל, נפטר בערך שנה לפני שדוד שלי (הבן של סבא) נולד, ככה שיצא שמעולם הם לא הכירו. אבא של סבא שלי היה אישיות מדהימה והליכתו מהמשפחה הותירה חלל גדול, וכמובן דוד שלי נקרא על שמו, וכל חייו שמע סיפורים על הסבא שעל שמו הוא נקרא.

סיפורינו מתרחש כשדוד שלי כבר למד לדבר ולשאול שאלות (הגיל הזה כשרוצים להבין הכל :)).

הוא שמאוד התרגש מהסיפורים על סבא שלו, כל הזמן שאל מתי הוא יוכל לפגוש אותו. וסבא שלי היה עונה לו, שכשמשיח יגיע, הוא יזכה לראות אותו, ולדבר איתו. אתם יכולים לתאר לעצמכם שבתור ילד קטן, דוד שלי מאוד רצה שמשיח כבר יבוא.

באופן לא קשור כלל למה שהתרחש, לסבא שלי היה מכר בענייני עסקים (שסבתא שלי תמד מדגישה "שהיא בכלל לא אהבה אותו" :)). שמו בישראל... נחשו... "משיח" (שם פרטי אני חושב, ובכל מקרה ככה קראו לו). יום אחד, אדון משיח קופץ לביתו של סבי, כדי לתת לו משהו בעניני עסקים. ומצלצל בפעמון.

דוד שלי, ילד קטן וטוב רץ לפתוח את הדלת, אך בהיותו ילדד טוב, לא שוכח לשאול "מי שם?", עונה לו היהודי "משיח!".

דוד שלי לא חיכה רגע, רץ לסבא לחדר העבודה, וצעק "אבא, אבא, משיח הגיע! - בוא נלך לבקר את סבא."

מי יתן ועד שנה הבאה, משיח באמת כבר יבוא, ושלייף לא יצטרך לצום יותר. (וגם יבנה בית המקדש ועוד דברים שוליים...)