לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הבלוג הזה היה פעם על מסע מופלא. המסע נגמר והחיים התחילו. מסע אחר.

Avatarכינוי: 

בת: 40





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פראג - התמונות


בזמן האחרון אני לא מצלמת כמו פעם, בהתחלה התלהבתי מהמצלמה וצילמתי הכל, הייתי עושה סיבובים בת"א וביפו וחוזרת עם כרטיס זכרון מלא. אבל כמה פעמים כבר אפשר לצלם את הנחלה?

אני לא מתחברת לצילומי רחוב, ולא אוהבת לצלם אנשים בלי ידיעתם. מה שאני אוהבת זה לצלם טבע ולצלם ילדים (נו מה, זה הדברים הפוטוגנים). אז יוצא לי לצלם בעיקרי בימי הולדת של ילדי חברים וכשאנחנו נוסעים לחופש. הנה התמונות מפראג:

 

פסטיבל ריקודי עם בעיר:

 

 

 

אחד מהמוני הפרפרים בכיכר "namesti miru"

 

 

השעון האסטרונומי, בזווית קצת שונה

 

 

גשר קארל

 

 

 

ביציאה מגשר קארל

 

 

תצפית מהמצודה

 

 

 

המצודה, גם היא מזווית קצת אחרת

 

 

 

מגדל השעון (צילמתי בקנון 40D של ידיד שלי, אני גם רוצה כזאת!)

 

 

באותו נושא - היום נפגשנו עם עוד צלם לחתונה, או ליתר דיוק "חברת צלמים". הוא הראה לנו כמה אלבומים מאוד מרשימים אבל ואללה, כשיש כמה צלמים שעובדים ביחד זאת בעיה. כל פעם שאלנו מי צילם את התמונה הזאת או את האלבום הזה והוא לא ממש ידע לענות. מסתבר שזה מאוד נפוץ בעסקי החתונות שזוג לוקח "חברה" ולא צלם. לי זה מאוד מפריע - אם אהבתי את התמונות באתר/אלבומים של החברה אף אחד לא מבטיח לי שזה מה שאקבל כי יש שם כמה צלמים, כל אחד עם הכשרון והאופי שלו. אני לא מבינה איך אנשים יכולים לבחור ככה. מצד שני הרף שלי לבחירת צלם הוא מאוווד גבוה  כנראה נלך בסוף עם בחור אחר שראינו, אחד שהוא "צלם" ולא "חברה".

נכתב על ידי , 14/8/2009 22:01   בקטגוריות צילום  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



השראה צילומית


ברגע שראיתי את האתגר החדש במיקסים היה לי שם אחד בראש: אנסל אדמס. רק הייתי צריכה לוודא שאפשר גם ליצור צילומים ולא רק עבודות יד וברגע שקיבליתי את האור הירוק התחלתי לחשוב על צילום שבאמת יהיה "בהשראתו".


אז קודם כל התוצאה (צולם בשוויץ לפני כמה חודשים):




ועכשיו קצת על מקור ההשראה:

לאנסל אדמס (1902-1984) נחשפתי בתיכון, בבית של חבר טוב שלי תלוי צילום שלו - 3 עצים בתאורה מדהימה ואפקט שרק אדמס ידע ליצור. מי שעוקב אחרי הצילומים שלי יכול לראות בקלות שאם יש דבר אחד שאני אוהבת לצלם זה צילומי טבע, ואנסל אדמס היה ללא ספק אחד מצלמי הטבע הטובים בהיסטוריה של הצילום.


הוא חי ופעל במערב ארה"ב במאה ה-20. תמונותיו היו יצירות אומנות של ממש שדגלו בעקרון האסתטיקה מצד אחד, אך בד בבד הדגישו את ריאליסטית של המציאות.


בשנות ה-20 של המאה הקודמת התנסה אדמס בטכניקות צילום שונות ובפוטו-מניפולציה תוך שימוש בעדשות שונות, אך בסופו של דבר, דגל בגישה ריאליסטית, שהתבססה על קונטרסט גבוה, חשיפה מדויקת ואומנות חדר החושך. אדמס התפרסם בזכות הטכניקה הזאת, שעזרתה נוצרו תמונות דרמטיות ומרהיבות. "השמיים השחורים" שלו הם מותג מפורסם.


כמו כן הוא היה פעיל מאוד בארגונים לשמירה ולהגנה על הטבע, במיוחד במערב ארצות הברית. צילומי הטבע שלו תרמו רבות להעלאת המודעות לשמירת הסביבה שהארגון ניסה לקדם. ב-1980 העניק לו הנשיא ג'ימי קרטר את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.


כמה מיצירותיו:


The Tetons and the Snake River (1942) Grand Teton National Park, Wyoming




ב- 1935, שהייתה שנה מוצלחת במיוחד, יצר אדמס עבודות חדשות ואת המפורסמת ביותר שלוStorm in Yosemite valley, בה קלט בעדשת מצלמתו את העמק, לאחר סופת חורף, כשהוא עוטה שכבה טרייה של שלג.




ב- 1941 צילם את אחת היצירות המוערכות שלו על ידי מבקרים Moonrise, Hernandez, New Mexico תצלום זה, נעשה בתנאים קשים של תאורה משתנה במהירות, והוא הסתמך על נסיונו בשימוש במצלמה ובטכניקות חדר החושך:




והתמונה האהובה עליי: El Capital (או El Cap באגת המטפסים). מונוליט גרניט עצום עם צוק אנכי בגובה של כמעט ק"מ, אחד מאתגרי הטיפוס הגדולים בעולם.



אני מקווה שיום אחד אני אזכה לטפס על הצוק המופלא הזה. למרות שכרגע אני עוד רחוקה אלפי ק"מ מרמה כזאת של טיפוס, ההישג המרשים שלי עד כה היה טיפוס על צוק של כ- 150 מטרים ביוון שדרש טכניקה הרבה יותר פשוטה והרבה פחות מסוכנת ממה שנדרש כדי לטפס על מפלצות כמו ה- El Cap.

ברגע שראיתי את האתגר החדש במיקסים היה לי שם אחד בראש: אנסל אדמס. רק הייתי צריכה לוודא שאפשר גם ליצור צילומים ולא רק עבודות יד וברגע שקיבליתי את האור הירוק התחלתי לחשוב על צילום שבאמת יהיה "בהשראתו".


אז קודם כל התוצאה (צולם בשוויץ לפני כמה חודשים):




ועכשיו קצת על מקור ההשראה:

לאנסל אדמס (1902-1984) נחשפתי בתיכון, בבית של חבר טוב שלי תלוי צילום שלו - 3 עצים בתאורה מדהימה ואפקט שרק אדמס ידע ליצור. מי שעוקב אחרי הצילומים שלי יכול לראות בקלות שאם יש דבר אחד שאני אוהבת לצלם זה צילומי טבע, ואנסל אדמס היה ללא ספק אחד מצלמי הטבע הטובים בהיסטוריה של הצילום.


הוא חי ופעל במערב ארה"ב במאה ה-20. תמונותיו היו יצירות אומנות של ממש שדגלו בעקרון האסתטיקה מצד אחד, אך בד בבד הדגישו את ריאליסטית של המציאות.


בשנות ה-20 של המאה הקודמת התנסה אדמס בטכניקות צילום שונות ובפוטו-מניפולציה תוך שימוש בעדשות שונות, אך בסופו של דבר, דגל בגישה ריאליסטית, שהתבססה על קונטרסט גבוה, חשיפה מדויקת ואומנות חדר החושך. אדמס התפרסם בזכות הטכניקה הזאת, שעזרתה נוצרו תמונות דרמטיות ומרהיבות. "השמיים השחורים" שלו הם מותג מפורסם.


כמו כן הוא היה פעיל מאוד בארגונים לשמירה ולהגנה על הטבע, במיוחד במערב ארצות הברית. צילומי הטבע שלו תרמו רבות להעלאת המודעות לשמירת הסביבה שהארגון ניסה לקדם. ב-1980 העניק לו הנשיא ג'ימי קרטר את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.


כמה מיצירותיו:


The Tetons and the Snake River (1942) Grand Teton National Park, Wyoming




ב- 1935, שהייתה שנה מוצלחת במיוחד, יצר אדמס עבודות חדשות ואת המפורסמת ביותר שלוStorm in Yosemite valley, בה קלט בעדשת מצלמתו את העמק, לאחר סופת חורף, כשהוא עוטה שכבה טרייה של שלג.




ב- 1941 צילם את אחת היצירות המוערכות שלו על ידי מבקרים Moonrise, Hernandez, New Mexico תצלום זה, נעשה בתנאים קשים של תאורה משתנה במהירות, והוא הסתמך על נסיונו בשימוש במצלמה ובטכניקות חדר החושך:




והתמונה האהובה עליי: El Capital (או El Cap באגת המטפסים). מונוליט גרניט עצום עם צוק אנכי בגובה של כמעט ק"מ, אחד מאתגרי הטיפוס הגדולים בעולם.



אני מקווה שיום אחד אני אזכה לטפס על הצוק המופלא הזה. למרות שכרגע אני עוד רחוקה אלפי ק"מ מרמה כזאת של טיפוס, ההישג המרשים שלי עד כה היה טיפוס על צוק של כ- 150 מטרים ביוון שדרש טכניקה הרבה יותר פשוטה והרבה פחות מסוכנת ממה שנדרש כדי לטפס על מפלצות כמו ה- El Cap.

נכתב על ידי , 20/3/2009 22:49   בקטגוריות צילום  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אתגר צילום במיקסים


אני לא מאמינה שכבר יום חמישי. החופש הזה עובר הרבה יותר מידי מהר!
בכל אופן... אחרי שנברנו בארכיון והגדרנו מחדש מה זה שלושה, פתוח, מלא ועגול, יצאתי היום העירה כדי לצלם קצת תמונות חדשות. (הערת אגב - נראה לי שיש באג במערכת של הבלוגים כי לפעמים זה מקשר ללינקים ולפעמים לא, בכל אופן מדובר על 4 הפוסטים הקודמים)

מגיל 8 גדלתי בת"א, עד לפני חצי שנה כאשר עברתי לגור עם חברי היקר בגבעתיים (עיר האורות!)
ביסודי לא ידעתי שתל אביב זה משהו מיוחד, בחטיבה ובתיכון לא הבנתי על מה ההתלהבות ולמה אנשים רוצים לבוא לגור פה אחרי הצבא (היה נראה לי טבעי לגמרי להירדם באוטובוס בדרך לבית ספר, להתעורר כמה תחנות מאוחר מידי ולעשות יום כיף לבד בדיזינגוף) ורק אחרי הצבא, ובעיקר עם החיבה הגוברת לצילום גיליתי את העיר קצת יותר. פינות חמד שלא הכרתי בילדות ואווירה שמתחילה לחלחל רק בגיל מסוים.

בכל אופן יצאתי היום אל העיר, חיפשתי רעיונות לצילום עשיתי קצת שופינג (מישהו אמר "בגדים למעצבים"?) וגם קצת כיף וצילמתי המון. להגדרת ה"מלא" מצאתי המון רעיונות, לאחרים קצת פחות.

מלא

מיחזור תל אביבי:



ביליתי קצת בשוק, אין ספק המקום המושלם להגדרת המלא:







והזוכה: יוגורט מלא בכל טוב (או אננס ותות אם תרצו) -





פתוח

שער פתוח לא רחוק מחנות הבדים:



וחלון פתוח אי שם ברחובות הצרים:



שלוש

בעקבות העצה של אלירם הלכתי על משהו אייקוני. לא תמונה שבמקרה תפסה שלושה פרטים שהיו יכולים להיות באותה מידה ארבעה. ולמרות שעד לא מזמן האייקון היה יותר "זוגי" אני אוהבת את מה שיצא:




עגול

עוד תמונה מהשוק. היה יכול להיות גם "מלא" או "פתוח" אבל "עגול" זה הכי ברור



וכמעט שכחתי - הקולאז'





נכתב על ידי , 20/2/2009 00:24   בקטגוריות צילום  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
41,752
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מסעות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMary אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mary ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)