כבר יותר משנה וחצי אני מוצאת את עצמי כותבת רק עלייך.
הפכת להיות ה-חלק הכי מרכזי בחיים שלי.
אני מרגישה כל כך פתטית..מה עובר לי בראש שאני לא מצליחה לשחרר אותי מהראש שלך כבר שנה וחצי?
ועוד כשיש לך חברה..שאני יודעת שאתה אוהב אותה כל כך..לא כמוני..שרק שיחקת בי ובגדת בי ושיקרת לי.
היינו 9 חודשים ביחד ,9 חודשים שלמים,אפשר לאמר האהבה הראשונה שלי?.אני לא יודעת ממש להגיד אם כן או לא.
אבל אחרי ה9 חודשים האלה שנפרדנו,כבר שנה וחצי שאני לא מצליחה להוציא אותך מהראש שלי אפילו לא לרגע אחד.
אפילו כשאנחנו לא מדברים כמה חודשים אני עדיין מתפללת כל יום שאולי אתה והחברה האהובה שלך תפרדו ותחזור לדבר איתי,וגם כשאתם נפרדים אתה חוזר אליי ואז ישר חוזר אלייה.
היום יש לה יום הולדת,כמה שאני מקנאה בה..אני בטוחה עכשיו שאתה בטח קנית לה איזה מתנה בשווי 1000 שקל ולקחת אותה לאיזה שהוא מקום..או שאתם אפילו סתם שוכבים מחובקים מול הטלוויזיה..זה לא משנה..היא נוגעת בך..אתה בה..היא אוהבת אותך..אבל גם אני.אבל מצד שני,אתה מאוהב בה..ועוד מעט אתם כבר שנתיים ביחד..למה אני ואתה זה לא ככה?...ווואי נמאס לי כברר!!כמה אפשררר???אומרים שהכל זה מלמעלה,אז מה מלמעלה פה שאני לא מצליחה להתגבר עלייך?..
תחזור כבר תחזור אליי אתה לא מבין פשוט את הכמות העצומה של האהבה שיש לי אלייך..אני כל כך מתביישת בזה שאני שנה וחצי אחרייך ואני עדיין מאוהבת בך שאני אפילו מסתריה את זה מחברות שלי..אפילו חברות שלי כבר לא יודעות שאני בוכה עלייך הן חושבות שיצאת לי מהראש כבר ממזמן..כמה עצוב אה?יאו אלוהים,לפחות תשלח לי איזה מישהו שיוציא לי אותו מהראש..אני רוצה לאהוב מישהו חדש..אני מפחדת שאני אתקע עליו כל החיים או משהו..
בסוף הוא וחברה שלו יתחתנו (אני באמת לא אתפלא אם כן..)ואני אשאר תקועה עליו ואני אבכה..ואבכה..ואבכה..
אחח..לב שבור,אין דבר שיותר כואב מזה. תאמינו לי.. אין אף שיר בעולם שיכול לתאר בדיוק את הרמת כאב שלי בלב שאני חושבת עלייך...אוףף..מה עושה אותה יותר טובה ממני...למה בה התאהבת ובי לא?..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
