בנאלי זה טוב...

אכן מועדים לשמחה,

כל הניקיונות כבר הוציאו אותי מדעתי...

לא נשארו לי ידיים לשפשף ולאבק איתן!

למרות שלא היה ממש גרוע לנקות,

אני דיי אוהבת לנקות.

זה מעסיק את המוח...

במקום לטחון את הראש במחשבות ושטויות,

אני פשוט מתמקדת בקרדיות האבק ופרורי החמץ...

אולי זו גם הסיבה שאני עובדת כל כך הרבה...

אני לא יכולה להתמודד עם המחשבות,

הן רצות במהירות מטורפת כאילו היו אצניות באולימפידה...

העבודה במוקד מאוד נחמדה,

היא מלמדת אותי שרופאים הם גם בנ"א.

אנשים עם רגשות, לא רק מבשרי בשורות רעות...

אולי גם אני אלמד רפואה?... (רפואת ילדים?...)

דברים משמחים גם קורים לאחרונה,

שתי חברות נישאו, ואחת מאורסת...

זה המקום לאחל מזל טוב!

נחמד להרגיש מבוקש,

כל שני וחמישי מגיע מכתב בדואר מאיזו מכללה או מדרשיה..

ככל שנשלחים עוד חוברות וידיעונים,

כך גובר הבילבול וחוסר הודאות לגבי העתיד...

אולי זה חסר אחריות מצידי לגלגל את כל לידיו של ה'

אבל הוא היחיד שיכול לעזור...

מי יתן ויקרו רק דברים טובים,

הפכו למשעממות כל הטרגדיות האלה... 

אפילו לערוך את הפוסט אין לי חשק,

סליחה על הסלט הלא ברור...

חג שמח.