החיים שלי :)

כל כך הרבה דברים להגיד לך ומצד שני הרצון החזק לשמור את זה בבטן ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה.

כן שיקרת לי..לא משנה מה תגיד ואיך תנסה לצאת מזה,שיקרת.

וזו לא פעם ראשונה שאני תופסת אותך על שקר..את האמת?תמיד חשבתי טוב טוב על מה שאמרת במטרה לנסות לזהות אם זו האמת או שזו עוד אחת מההמצאות שלך.

יש לך נטייה לסובב את הגלגל לצורה כזו שאני אצא האשמה..לא משנה מה עשית וכמה פגעת..איכשהו אני האשמה

כמו עכשיו-"אני מדברת שטויות..לא אתה שיקרת אלא אני חיפשתי סיבה לריב.." אה ברור ברור..מה שתגיד.

בחיים שלי לא הייתי במצב יותר מפגר מזה..מצב כזה שאני לא מאמינה לאחד הידידים היותר חשובים שלי

אותו אחד שאני מוכנה לעשות הכל בשבילו..רק כדי שיהיה לו טוב

אני אפילו לא יודעת איך,אבל פשוט גרמת למצב כזה שפשוט קשה לי לסמוך עליך..עם כמה שזה עצוב.

לא אני לא רואה אותך או מדמיינת אותך בתור "החבר" שלי..כי זה בחיים לא יעבוד

ומצד שני..עם כמה שהידידות הזו מטומטמת ומציקה..אני לא רוצה לוותר עליה

או שכן?

זה לא שכזה טוב לי בה..

אני לא יכולה להגיד לך תבטיח לי שלא תשקר יותר..קודם כל כי אי אפשר להבטיח דבר כזה ודבר שני כי אתה טוען שלא שיקרת

ואני עדיין לא מאמינה לך..כי עצם העובדה שאמרת שהיית לבד ועכשיו אתה אומר שלא..אז כן..שיקרת

בקיצור,לא בא לי לוותר על הידידות הזו..{כן אני החלטית..נראלי}

אז אחרי כל זה..שכתבתי בשיא הרצינות את מה שאני מרגישה מבלי להסתיר איזה משו..תחליט אתה-כן לשמור את הידידות הזו..או לא

מה שלא תחליט,תדע שעם כל הכעס וכל הריבים במשך השנה וחצי הזו..היו רגעים שאני בחיים לא אשכח

ולמדתי הרבה מהידידות הזו..בין אם זה לטוב ובין אם זה לרע.

ויצא לי פוסט יותר מדי טרגי ודרמתי

ואגב-אם אתה מחליט כן לשמור את הידידות..אז הייתי מעדיפה שנדבר גם פנים אל פנים על כל זה.