"אתה מכיר את זה ש..."
"לא"
הצחוק המתגלגל שלה חושף לשון ארוכה ורטובה.
"נו, אתה מכיר את זה שהנהג תמיד מנקב ב20?"
"כן, לא קורה לי הרבה"
שוב החיוך עולה על השפתיים שלה
דלתות האוטובוס נפתחות ברחוב ראשי בת"א
הגענו למקום, הרחוב הזה מואר עם כמה פנסים ואורות המכוניות החוצות
"שלום, אנחנו מבצעים סקר, תוכלי לפתוח לנו את הדלת?" היא אמרה לתוך האינטרקום כשאני בוהה בה ובגוף שלה.
הדלת נפתחת ואנו עולים במדרגות, הגוף שלה זז אל מול עיניי ואני עוצר את עצמי ונושך שפתיים
"שלום לכם אנשים צעירים, איך אוכל לעזור לכם?"
"תוכלי להשיב לנו על סקר קצר של 5 דקות, באמת שזה לא יקח זמן" אמרתי לגברת.
"אני אשמח, תיכנסו"
מתיישבים על הספה בסלון, היד שלה על הרגל שלי.
"אז כמה זמן את גרה בתל אביב?" היא שוב שואלת בקול הסקסי שלה
"משהו כמו.." היא התחילה את המשפט אבל אני הייתי עסוק בלהעביר את ידי מתחת לחלוצה המתוחה שלה.
"וכמה זמן... (סוג של גניחה/אנחה) אתה גרה בבניין הזה?"
"עברתי לפה לפני..." שוב לא הקשבתי לסוף המשפט כאשר היד שלה התקדמה לעבר חלציי.
"מעולה, יש לך ילדים?" היא שולחת לי מבט קטן בזמן שאני מרחיק את היד שלה.
הזמן עבר מהר כשהיא המשיכה עם השאלות ואני המשכתי לנוע עם היד מתחת לחולצתה.
"תודה לך, עזרת לנו מאוד" אמרתי
"יום טוב לך חמודים, להתראות", הגברת סגרה את הדלת ונצמדתי לקיר.
"את בטוחה בזה?"
"כמו שאני בטוחה שהשמיים הם כחולים"
"ושהשמש צהובה?" שוב החיוך הזה, הפעם החיוך עלה גם על פניי ושוב החלפנו נוזלים
אנחנו עולים במדרגות בזמן שהידיים זזות, השפתיים נוגעות, הלב רוצה והמוח מצווה.
הורדנו תיקים, וניגשנו למלאכה.
"זה אמיתי?"
"את חולמת את זה?" אני מוריד חולצה ומנשק את צווארה.
"לא, את זה לא" היא מנשקת את החזה שניצב אל מול עינה.
אנחנו נשענים על קיר בטון על גג בניין בת"א, הרגש והחום שמתפתח מתגבר על הקור ששרר בחוץ.
"אני אוהבת אותך"; היא לחשה לי באוזן בזמן שאני מוריד את חולצתה בשעת ערב מאוחרת על אחד מגגות תל אביב שלא נחה לרגע כמו גופה החם.
"גם אני אותך, את לא יודעת עד כמה" עוד נשיקה על הצוואר, שממנו אני עובר לנשיקות קטנות באזור הבטן.
"אני רוצה אותך! אני אוהבת אותך! אני שלך!" היא צעקה.
"שששש, את תעירי את השכנים" עוד חיוך, הרגשתי את גופה רועד כשהעברתי את ידי הקרות על בטנה.
"תתחיל" היא אומרת לי בשעה שאני פותח את חגורתה ואת רוכסן הג'ינס שלה.
"להמשיך? את בטוחה?"
"תעלה אליי רגע"
שוב פנים אל פנים
"אני בטוחה" היא אומרת כשעיניה עצומות.
עוד רוכסן נפתח, הפעם שלי.
היא עומדת מולי, מלאת און, תשוקה לגבר, לבוש מינימלי של לבנים, מדהימה.
החזייה נופלת ממנה כמו עלה שנושר מעץ.
היא ניצבת מולי כעת רק בתחתוני בובספוג קצרים, החזה השופע שלה עומד זקור מהקור.
"מעכשיו יהיה לך חם" אני מבטיח לה בזמן שאני משכיב אותה על הרצפה.
התנוחה הנורמלית ביותר, מצב מדהים.
"עוד!" אני מתחיל לנשק את רגל ימין שלה
"עוד!" היא צועקת בזמן שעובר לה רטט בגוף מהמגע.
"עוד!" עברתי כבר את הברך
"עוד קצת!" אני מתחיל להוריד ממנה את התחתון.
היא שוכבת לפניי כביום היוולדה, מרוכזת בפנטזיה, מחכה לחום גופי.
"להמשיך? את בטוחה?"
"אתה מתחיל שוב?"
עוד חיוך, הפעם הבדיחה היא ממנה.
הורדתי את מכנסיי וחדרתי.
הגניחות שלה מרעידות את גופי, איבר מיני מתעבה מכל אנחה
המצב נמשך כחצי שעה, חצי שעה של התחברות, אהבה, סקס, תשוקה.
"את לא צריכה לחזור הביתה? שלא יחשדו."
"אני באמת צריכה לעשות את זה, אבל אני לא רוצה"
"אין לא רוצה, יש לא יכולה"
החיוך הזה שעולה על פניה גורם לי להחסיר עוד פעימה.
התלבשנו וירדנו, וחיכינו לאוטובוס.
הקו הגיע ופתח דלתות.
כל הדרך אנחנו יושבים מחובקים עד שלפתע
"שמת לב שהוא ניקב ב2?"
עוד חיוך מעורבב בהחלפת נוזלים.
היא יורדת ומהלכת אל ביתה בסיפוק, היא יודעת, שערב כזה היא לא תחווה שוב
חשוב מאוד:
הסיפור אינו אמיתי, הסיפור הוא פנטזיה של הכותב.
אך אפשר להנות מהסיפור גם כך :]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
