תוכניות ריאלטי הם כבר תופעה שכיחה. מ"כוכב נולד" עד ה"אח הגדול", חשבתי שכבר ראיתי הכל.

התכנים שעליהם עורכים תחרויות כבר נהיו הזויים לגמרי. עיצובי דירות, אודישנים ל"גריז" הישראלי, שפים מול שפים [ב"קרב סכינים"].

ועכשיו, תוכנית ריאלטי לשפים החובבנים- "מאסטר שף".

אז אוקיי, זאת לא התוכנית הכי מופרעת על המסך.

זה אפילו דווקא נחמד, סופסוף יש מקום גם לאנשים שסתם אוהבים לבשל ואין להם מסעדה או קייטרינג.

ובעצם איזו ביקורת אפשר להשמיע על תוכנית חדנדשה ותמימה כמו זו? 

סתם.

סתם באלי להיכנס בשופטים המוזרים האלה שהעלו לי על המסך!

העצבני (רפי אדר), החמוד (חיים כהן), הבחורה (מיכל אנסקי) והפלספן (אייל שני).  

נכנס מתמודד תמים. הוא בטח נרגש, מאוד לחוץ ומחשיב את דעתכם כמכרעת. [והיא באמת כזאת..לצורך העניין..]

כולם [כי הם נורא נחמדים]: שלום!

המתמודד: היי..

הבחורה: אז איך התחלת לבשל?

התמתמודד: "אוכל זה אהבהה..בלה בלה..זה מרגש אותי להיכנס למטבח.."

-פוקוס על הפלספן שמנהנהן בהזדהות עם מבט נוגה בעיניים-

החמוד [מחזיר אותנו לעניינים]: אז מה הכנת לנו היום?

המתמודד: הכנתי פילה..על מצע של...ברוטב...

-תוך כדי סידור המנה ממלמל "יצא טוב.."-

-השופטים מתחילים לטעום-

העצבני:מגיע תוך כדי מבט קטלני לעיני המתמודד ולוקח ביס בריא מהמנה.

החמוד:מגיע ישר למנה, נותן טעימה מכל הפרטים החשובים, לא שוכח לציין תודה עם חיוך וחוזר למקומו.

הבחורה: מטופפת על עקביה, זורקת איזה הערה קטנה כהקדמה, לוקחת ביס חינני + מבט רב משמעות, אומרת תודה וחוזרת למקומה.

הפלספן: רוכן מעל המנה, בקול מלחשש ומבט מפחיד הוא מפלסף איזה מש'ו על "פטרוזיליה היא צירי הלידה שלך!" טועם בברוטליות מהמנה וחוזר זחוח למקומו.

בסופו של דבר אחרי דיון סר טעם לחלוטין הם מחליטים לא להעביר את המתמודד, כי הוא לא עמד בגבורה במעמד.

הבחורה: המנה הזאת לא מספיק טובה בשביל "מאסטר שף".

המתמודד: טוב, לא נורא. תודה.

מפיקים, אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם לפרט קטן אך משמעותי.

"כוכב נולד" נמצאת כבר המון זמן על המסך. אם היא חוטאת פה ושם בייצור דרמה קטנה, ב"עוד צ'אנס", בדיון סוער על שולחן השופטים זה לגיטימי.

את "כוכב" אנחנו מכירים ואוהבים.

אתכם אנחנו לא מכירים. אנחנו מצפים לתוכנית קלילה, מגניבה שתעורר לנו את בלוטות התיאבון ולא את שק הדמעות.

אז בבקשה, ספר דה דרמה. תגידו לשופטים שלכם להירגע. סדרו להם איזה שולחן נורמלי וצלחת אישית. באמא'שכם.