אלייך אני באה כדי לשכוח מהכל. כדי לחיות נטולת זמן. כדי פשוט לחיות. בלי לחשוב על כלום חוץ מעל המשמרת הבאה או ההפסקה הבאה.

אלייך אני באה כדי לצאת מעצמי ולהיות נטולת תחושה. כדי לראות את הכל מבחוץ ולהיות רחוקה.

עכשיו אני כאן, רחוקה ממך.

מתגעגעת ועם זאת, לא מסוגלת לחזור.

כי זה מה שעושה לי הבית. מנוון. כל חשק שהיה לי לפני מנוטרל. כל מה שרציתי להשיג מושתק.

ולא בגללו, בגללי. כי נגמר לי הכח.

עד הפעם הבאה שאפתח את הדלת מחוסר ברירה ואברח

שוב אלייך.