How did I get so lucky to meet you...?

You were there when I drank too much and got sick.

You were there when I woke up the next day, and brushed my teeth with your tooth brush.

You were looking for me as I finished working and knocked on my door asking me out.

You were there even when I told you we couldn't be together

but then called you at 4 am. And you came.

That weekend we both went home on a bus, and I couldn't get to my house on Shabbat.

So you said I can stay in your place

And from that moment we were never apart.

You were beside me when my dad told me he's getting married and I started to cry.

You held me, wiped my tears and said- Everything will be allright.

You took me to a hotel on my birthday! And TWO days later we were on a flight.

You got high with me in Amsterdam and took pictures of us everywhere...

When we got back we moved in together, and carried that King size mattres all the way though the boardwalk on a Bellboy cart,

How wired is that?!

How did I get so lucky to meet you?

When we moved to Rishon and actually rented our own place!

Bought our own flat screen TV! hung some pictures on the wall..

Coocked together, host friends together, went shopping for groceries together.

When we argued and made up.

When we kissed.

When I got the lady thing every month and you rubbed my back.

When we felt for a beer in the middle of the night

When we quit smoking..

When we did the laundry

When we woke up together smelly everyday.

When you laught at something on TV, or watched soccer.

When I cried at movies and you called me a whiner.

When the dream had to stop cuase we couldn't afford it anymore.

And we had to go live with our parents once more.

So I got a job

And you starded studying.

I argued with my mom all the time and couldn't stop crying.

I quit my job after one month and found another

You kept stuying and made the best of the matter.

Now we talk on phone everyday,

I get to see you once a week if Im lucky.

You got me this cute pillow cause you thought it would make me happy.

That weekend you showed up to celebrate my birthday! I was so surprised!

And this is why I had to write

this whole thing about how lucky I am

To fall inlove with a guy like you.

Who loves me back

so honestly true.

And I wanted to let you know,

even though we're miles apart

you still are, exactly where you were-

Deep deep inside my heart!

I love the most!

I love you even more...

I hope we'll be togother forever

my love,

Or.

עברתי עכשיו על כל השנה האחרונה בבלוג שלי!

הבלוג שלי הוא מן פינת השתפכות כזאת. אני לא בהכרח מציינת בו אירועים חשובים, ולא כל מחשבה שקופצת לי לראש אני כותבת. אבל בכל זאת, מדהים לראות איך אוסף של ימים ומחשבות מסכמים שנה בכזה דיוק.

הפוסטים האלו החזירו אותי אחורה. לתקופה של תחילת השירות.

אני יכולה ממש להריח את הריח שעמד שם. ריח של סתיו.

ריח של עלים רטובים שמצפים את הכביש, ריח של נעלי ספורט שסוחבות יותר מידיי בוץ, ריח אוויר טחוב.

אני שומעת את הרעש של הנשימות שלנו כשהיינו הולכות ל"מרכז הדרכה". איך שמענו מוזיקה בפלאפון כל הדרך למעלה.

איך בשלב מסויים זה התחיל לעצבן את דיאנה, מוזיקה על הבוקר. חחח!

אני זוכרת את החדר שלי. כשהוא היה רק שלי. עם השטיח והרדיאטור. עם הבקבוק ריח, ריח לוונדר. עם הדיסקים שלי. לצאת מהמקלחת עם מגבת ישר לחדר, לשבת קצת ליד הרדיאטור ולהתחמם. ללבוש איזה פיג'מה חמה עם גרביים עבות ואז לצאת לסלון ולהתחפר לידכן על הספה.

ואז מישהי קמה ומכינה קפה לכולם ומביאה עוגיות. חחח! לפעמים הייתי סורגת, לפעמים היינו רואות סרט.

לפעמים הילדים היו מציקים לנו והיינו צריכות להעיף אותם החוצה.. חחח! איזה ימים מצחיקים!

היו ימים שבאו לבקר אותי, במיוחד מהמרכז והייתי מסתגרת בחדר לכמה שעות, לפעמים גם עד הבוקר.

פתאום נזכרתי שהיה לנו כלב למשך תקופה קצרה. איזה מסריח הוא היה! פעם אחת הוא חירבן לנו על הספה הירוקה ובמשך חודשיים אף אחת לא ישבה על הריבוע הזה. עד שהכתם דהה ונעלם. כמה היינו שוטפות כל הזמן! את הכניסה, את החדר שלי, את המטבח, כלים...כל הזמן לדאוג שהכל מסודר. ועדיין, דירת שירות. תמיד בלאגן וסירחון. נמלים בכיור ועל השיש. תמיד קורפלקס סורר שנופל על השולחן ומצופה בעדת נמלים! ותמיד יש את מי להאשים..

ואז בערך בחנוכה החלפנו חדרים והעפנו את הכלב. ובערך בתקופה הזאת חזרתי להיות חופשייה. ומערכי הכוחות בדירה השתנו.

אני הייתי צריכה להתרגל להתלבש בתוך המקלחת [עם כל האדים והלחות..איזה גועל!] ולישון עם עוד שתי בנות. לא לדבר בטלפון מאוחר בלילה, ואין איפה להישפך אחרי צהריים כשמגיעים מהשירות חוץ מעל הספה. והסלון הופך להיות החדר שלי. אוכלת שם, רואה שם סרטים בDVD [זה כאילו ה-בילוי שלנו! ערב סרט!], קוראת שם, ווואו כמה קראתי בתקופה הזאת!!! וגם נרדמת על הספה. הירוקה היתה אהובה עליי! עם הכרית הקשיחה הזאת שאלוקים יודע מאיפה היא באה בכלל. אתן העדפתן את הכרית של עמית, הרכה והמנופחת. =] מה שמצחיק הוא שכל השנה לא החלפנו לה ציפית אפילו פעם אחת!

ולי יש הרגל כזה, לשבת מזרחית על הספה עם הכרית על הרגליים, האוכל על הכרית והספר בידיים. בקיצור, אני בטוחה שלשים עליה את הראש אח"כ זה לא ממש סימפטי. אבל לאף אחת לא היה איכפת! חחח..

ותוך כדי קריאת הפוסטים נזכרתי בימי גרעין. הימים האלו שישנים עד מאוחר והדירה מסריחה מרקב גופות לא מקולחות. קמים רק ב12, אוכלים קורנפלקס עם חלב שחיממנו במיקרו [המצאה של אפרת שאימצתי בחום!], יושבים לראות סרט בווליום ממש נמוך כדי לא להעיר את מי שעוד ישנה, עד שצריך להתחיל להתארגן. בד"כ גם לא רציתן לקום ואם היתה לכן אפשרות הייתן פשוט ממשיכות לישון. פינוקי של חורף!

עד שהגיע פסח השגרה לא הופרעה. פה ושם איזה עימות עם הבוסים אבל בסה"כ זורם. ואז הפצצה עם ניקיון פסח ועבודה בחול המועד וחמץ באתר וזהו. אנחנו עוזבות את ההדרכה ומתחילות בית ספר. ועכשיו החדר היה של אפרת ודיאנה חזרה לישון במיטה הפינתית, זאת שמתחתיי.

בתקופה הזאת עשיתי גלח והתחלתי את הקורס. חוזרת כל יום ב-1 בצהריים. מבשלת איזה ארוחה, שבסוף רק אני ואפרת אוכלות.

נוסעת הרבה לתל-אביב, חוזרת הביתה, חוזרת על הבוקר, נוסעת בטרמפים. תקופה מטורפת! בין הטובות! הקשר ביננו הבנות, קצת מתרופף.

כבר מתחילים להרגיש מירמור. לכולנו נמאס ומחכות לסוף. מתחילות לתכנן איך זה יראה...

אני לא מפסיקה לחפור לכן על אלכוהול, איך מכינים מה, וכותבת הרבה רשימות של מותגים. מידיי פעם מישהי בוחנת אותי.

תקופת "כוכב נולד". הולכים להקרנות חגיגיות אצל פז! היא יודעת לפנק, שמה שתיה וחטיפים, רואים בטלוויזיה הענקית שלהם, הכל פנאן! איכשהו תמיד רק אני והדר הלכנו ואף אחת אחרת לא רצתה להצטרף. זה גם הזמן שהתחלנו להתחבר יותר לשאר בנות הגרעין. ואני קצת מצטערת שלא התחברנו יותר.

זהו, מכאן זה רק הסוף. אתן קמות מוקדם ויוצאות לבית ספר לפניי. הדר באה איתי, אנחנו מנסות להעביר את הזמן בבצפר כמה שיותר מהר וביעילות. מתחבאות בספריה ויצא לי לכתוב גם כמה פוסטים משם.. יושבות הרבה על הגשר שליד הבית-ספר ומדברות. מבריזות המון! אפילו נסעתי עם ליטל לירושלים פעם...

עד שזה נגמר ואנחנו מתחלקות לקייטנות. אני בגן במושב, אפרת איכשהו מדלגת בין הגן במושב שלנו לבין גן אחר וכל השאר ביסודי.

חודש שלם! [שבסופו כבר היה ברור שאפרת איתי=] אני מתעוררת אחרי כולם, מתארגנת באיזי ויוצאת לגן. התקופה הכי מסודרת שהיתה לי בשירות הנוכחי. יש ארוחת בוקר ב-9 וחצי, הפעלות, שומרת בחצר, רואה איתם "עידן הקרח 2", ארוחת צהריים שמביאים מהפעוטון שממול ב12 וחצי. שלי ושרון שמגיעות ב-1 ושרה הבלתי נשכחת! בצהרון שמים מוזיקה ונותנים לילדים להשתולל בד"כ. זה השלב שבו אני תופסת קריז עייף ומתה שההורים יבואו!

וגם החודש הזה עובר ונשארים שבועיים. שבהם אנחנו בטוחות שהולכים לכייף. זהו, מבחינתנו נגמר השירות. כן, יש עוד כמה פעילויות פה ושם, לא קטע רציני. סה"כ גרעין. אבל אז הטלפון הזה מהרכזת שמודיע שלשבועיים הקרובים אנחנו מטפלות בפעוטון.

ושוב ילדים חדשים וגננת חדשה והוראות חדשות. למשל: לנקות את הג'ימבורי. לשטוף. כל יום! לא רק כלים, גם רצפה.

ואני זכיתי בתינוקיה! עם הדס המצחיקה!! אז מושיבים אותם לאכול ומנקים אחריהם וצריך להשגיח שאף אחד לא נושך [במיוחד על לינוי!] ועושים סבב החלפות טיטולים [למזלי עשיתי את זה רק פעם אחת] ואז מרדימים אותם ואפשר לתפוס תנומה קלה גם בעצמנו.

וב-4 מגיעים לדירה גמורות מעייפות וצריך לחשוב איך אורזים הכל ועפים הביתה! יאללה, לגמור את כל האוכל שנשאר ולא להביא יותר פסטה!

זאת היתה תקופת יובש נוראית מבחינת חלב...

וכמעט שכחתי לציין את השבתות שהיינו עושות בדירה, תמיד יש לזה אותה רוטינה.

שבת: מבשלים בשישי, מכינים סלטים. אני בד"כ מובטלת בשלב הזה, בין אם אני מגיעה מאוחר ומביאה איתי אוכל או פשוט חסרת מעש. מתארגנים, מתלבשים, לא לשכוח איפור ויוצאים לבית כנסת. אם הספקנו הם עוד בתפילה. חוזרים, אוכלים [בעיקר חלה וסלטים, לפעמים גם אורז ושניצלים], יוצאים למרכז. עושים טיול, מגיעים לבית של נתנאל יושבים אצלם קצת, ממשיכים למרכז, יושבים על השולחן פיקניק, כל החבר'ה מצטרפים. אחרי חצי שעה [בהגזמה] אני פורשת לישון. קמים למחרת מינימום ב-12, נמרחים עד כמה שאפשר, אוכלים בין לבין איזה מש'ו. הדר יוצאת לפעולה בצהריים, לפעמים אני גם. רוב הזמן נשארים בדירה. בשעת אחר צהריים מאוחרת יוצאים לנשום קצת אוויר [כי כמה אפשר בחום הבלתי נסבל של הדירה. המזגן קופא ולא משפיע בכלל!] אם הספקתי סיימתי ספר, מקסימום ממשיכים ביום ראשון. וזהו, מוצ"ש.

ואז הלילה האחרון שכולם אורזות בו הכל והמיטה הנטושה של בתאל היא פשוט הר של תיקים וחפצים שכל את ריכזה לעצמה לקחת. ודיאנה עושה סדר במטבח ומעיפה את כל מה שמיותר וסוגרת בארון את כל השימורים שעוד ישמשו בנות אחרות. ובבוקר קמים והולכים לפעוטון כרגיל ובסוף היום מחבקים את כולם ועולים על אוטובוס הביתה.

ונגמר.

בשארית אוגוסט היתה חתונה והייתי בכינרת וחיפשתי עבודה והשלמתי עוד קצת שירות

ובספטמבר לאפרת היתה יומולדת ונסענו עד אליה והיה בעיקר חגים והרבה הרבה סטלה אצל אמא!!! [אחח כמה טוב שהיא קיימת!]

ובשבוע האחרון של החודש כבר הספקתי להיות בסופרלנד=] מחר יש יומולדת לבדודה הכי הכי! [חוצמזה שאני והדר הולכות לקנות מתנה למעייני שלנו!]

וביום שלישי יש יומולדת למעייני! [מה יש לכל הימי הולדת שהם דווקא עכשיו??]

וכשהשבוע הזה יגיע אל קיצו...תגיע אל קיצה גם שנה נפלאה! [למרות שטכנית היא נגמרה כבר לפני כמעט חודש..] ואני אמצא את עצמי בסביבה חדשה לגמרי, סופסוף עובדת למחייתי.