איזה שונה זה

חיים של זוג.

כשעירום זה דבר לגיטימי לגמרי

ולניקיון יש סטנדרטים חדשים.

כשצ'יטוס הופך לארוחת בוקר

וקולה זה המים החדש.

כשנועלים את הדלת כל פעם שיוצאים מהבית.

ומסתובבים לחפש טבק וגחלים ב-12 בלילה.

שכשאני חולה וקבורה במיטה אין אמא לידי,

ולתה שהוא מכין יש טעם אחר.

איזה שונה זה

חיים של משפחה.

שירותים שחולקים עם עוד ארבעה,

וכשמתלבשים צריך לסגור את הדלת.

שאי אפשר לאכול ליד המחשב

ומנג'סים לי לשטוף כלים אחרי הארוחה.

שהמקלחת תפוסה,

ואני מאחרת לעבודה.

שאסור לעשן בבית.

ואי אפשר להרעיש, כי אמא עובדת.

איזה שונה זה

חיים של זוג.

אני מתגעגעת ללבד שלנו, אהוב שלי.

אפילו שהתענוג עלה לנו הון תועפות, ורק עכשיו אנחנו מתאוששים מהמשבר הכלכלי.

אני מוכנה לנסות שוב סיבוב שני.

אם תמצא לנו בית, אני באה בריצה!

והפעם ממש לא איכפת לי איפה, רק שיהיו לו ארבע קירות, תקרה ורצפה.

המרחק הזה עושה לי רע.

אני רוצה אותך לידי.

כל יום, כל לילה, כל שבת.

לחזור לבית שהוא רק של שנינו, לבד.

אז אני ואחותי

כאילו בפאב השכונתי

פוגשות איזה חבר מהצבא

ואיזה חברה שלו בעצם.

אחרי בירה ועוד בירה

וחומוס עם כמון [שתכלם הריח כמו זיעה אבל היה מזה טעים]

החברים מתחפפים

ואנחנו נשארות לבד,

לא לאורך זמן

כי איזה שיכור עם בירה ביד

ניגש אלינו וניסה להתחיל עם אחותי

מישו מקומט וממש לא אטרקטיבי

אמר משו לא ברור

והתעלמנו לגמרי

והמשכנו לדבר כאילו כלום לא קרה

ואז הוא חזר

ושאל אם אפשר להתיישב

ומסתבר שתנועה טיפשית ביד

גרמה לו לחשוב שזה בסדר

להתיישב איתנו ולדבר

כאילו אנחנו מכירים כבר שנים.

הוא תימני הבחור

ויותר מידיי מבוגר

אבל היה מצחיק איתו בבר

בזמן שסיפרנו לו שסבא של אמא שלי אינדיאני

ושאנחנו גרות ברחוב גאולה [מה שבכלל לא נכון]

הוא סיפר בדיחות על פיל וג'ירפה

וגם על תימנים בפאב.

קצת פתאטי קצת פאדיחה

אבל היה נחמד.

מה שבאמת חשוב מכל הסיפור

שהבנתי שאני

דיי טובה בבלופים

ובלגרום לסיטואציה הזויה להיראות מצחיקה!

[הרבה מזה היה העובדה שסיפרתי לו שאחותי מתחתנת. פעעע]

עכשיו הולכת לישון.

לילה טוב!