טוב, אז אני חייבת להודות ש...השנה מ-ז-ה נהניתי!!!
באמת! שלא כמו תמיד, הפעם אני מסיימת עם טעם ממש ממש טוב בפה! ושום דבר לא מעיב על שמחתי!
עשיתי כ"כ הרבה דברים מגוונים השנה!
הדרכתי קבוצות מכל מיני מקומות, בכל מיני גילאים. עשיתי עבודות שחורות: צבעתי שערים, חלונות, תריסים. אפילו בנינו מקרמה! [שזה כמו גשר חבלים] ולמרות שרוב הזמן לא היו קבוצות והיינו עסוקות בלהשתעמם, עדיין נהניתי להיות שם בשביל הסיכוי שאולי יבוא איזה זוג קשישים שיצא לטייל ביום סתווי. [והם היו הכי חמודים! חיחי]
אח"כ, עברתי לבית ספר יסודי. למדתי להכיר את מערכת החינוך מכיוון קצת שונה. הכרתי את אייל ושירי ואיתי ש. ושקד=] חח
מתן ואדם, שאני לא אשכח אותם! איזה מצחיקים הם היו..
בבית ספר הייתי עסוקה בעיקר בלהעביר ת'זמן. [כן, יסודי זה סיוט גם כשזה עובר..] והנחמה הגדולה זה שהייתי עם עוד הרבה בנות כמוני. זאת היתה התקופה של הקורס, אז נסעתי מלאא והברזתי מלאא! חחח [לא לגלות!]
וכשזה נגמר, עברתי לגן. שם הכרתי את אח של מתן,את ליהיא ובן! איזה ילדים מדהימיםםם היו בגן!! [חנו'ש הקטנה. אני מתגעגעת!]
חודש אחד בלבד היינו בגן, אבל שם עשיתי יותר מבכל מקום אחר...ממש פקחתי עיניים ולמדתי להתמודד עם מכות, ביסים ושריטות! [זה קל, פשוט מרימים אותם ושמים אותם בקצה השני של החדר..חח] שם מרחתי אינספור סנדוויצ'ים ותמיד תמיד תמיד יצאתי משם מלוכלכת! =] ושם, סופסוף גם למדתי להכיר את ההורים ועמודי התווך של המושב שחייתי בו שנה שלמה!
ובשבועיים האחרונים, ממש לפני שעזבו ת'מושב, התאחדנו כולנו, כל הבנות שירות ועבדנו בפעוטון.
שם בעיקר: מאכילים, מרדימים, שוטפים. מסדרים, גוזרים ומשגיחים באלףף עיניים!
ושם הכרתי את אח של אדם [טומי] ואת אח של ליהיא ובן. ואת עומר החמודד!! ואת צמד האחיות המרגיזות- מעיין ומאיה! [שתי צווחניות דורשות צומי!] ואת אח של אריאל מהגן [בר-גוש-חרא! חחח] הבכיין לא פחות! [ככה זה במשפחות של נשנשים..]
והכי הכי סטלהה..להיכנס לתינוקיה ולהישכב שם על כל המזרונים והכריות הענקיות כשהם הולכים לישון..
לשבת עם הדס ועינת ולהריץ צחוקיםםם!! [אין על תמניות!]
ואתל..ומור...אחח! אני אתגעגע!!!
ועכשיו, סופסוף...
אחרי שסיימתי לסדר את הספריה, לקטלג את כל הספרים ולשים אותם במקום, בבצפר היסודי פה ביישוב.
אני יכולה להגיד בלב שלם שסיימתי את תפקידי כבת שירות.
ומה שהכי מצחיק זה שהם שאלו אם אני יכולה להישאר=]] חחח!
אני פשוט כ"כ מאושרת מהיום הזה! כשאני יודעת שעשיתי כמיטב יכולתי ובאמת עזרתי והם יצאו מרוצים מהעבודה שהשקעתי!
ואני אומרת תודה על ההזדמנות שניתנה לי לחוות את כל זה! כולי באמת באמת אסירת תודה על השנה הנפלאה הזאת!
ידעתי בה עליות ומורדות. היו הרבה מהמורות לאורך הדרך, כל מיני התמודדויות קטנות ומעצבנות. אנשים שלא לגמרי לרוחי, דברים שביקשו ממני לעשות [או יותר נכון, הטון שבו ביקשו], גשם, בוץ, חוסר פרטיות, אבל עדיין- נשארתי! והרווחתי!
בצער רב ולב כבד, אני נפרדת מכרטיס הנסיעות בידיעה שמעתה ואילך אצטרך לשלם עליהם. =/
אני מקווה לעשות רב-קו בקרוב.
בהצלחה לי בכל אשר אפנה!!!!!! [וגם לכם...]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מיספיט