יש לי ילד קטן
מאחורי העיניים
הוא רוצה ללכת לברודווי
לראות מחזמר
כאילו החיים של שנינו
כאלה פשוטים.
הוא מביא אותי לדמעות
ומושך בחוטים
רק כי הוא יכול
כי הוא שולט בי על הכל
אל תברח לנו ותשאיר אותנו כאן
אם אפשר להצטרף
הוא מבטיח שישתוק כל הזמן
יש לי ילד קטן
מאחורי העיניים
הוא רוצה שארוז את הכל
ואמלט לאי שם
כאילו זה קל
לעזוב אותך ככה.
הוא מביא אותי לדמעות
ומושך בחוטים
רק כי הוא יכול
כי הוא שולט בי על הכל
אז תברח ותשאיר אותנו כאן
כי זה גם ככה לא ילך
הילד הקטן הזה לא ישתוק אף פעם.
זהו שעברתי את התסריט הזה יותר מידיי ואת הנקודה הזאת אני כבר יודעת לזהות.
הלוואי יכולתי לעצור את הזמן ולגרום לזה לא לקרות.
אולי זאת סתם הזיה או הגזמה מטורפת
ואיך לעזאזל אני מוציאה את עצמי מזה?
שוב אני נופלת לאותה מערבולת
ומנסה לגרור את עצמי מהקצה.