no time to die yet you'r stuck with me

לפעמים יש את הימים האלו

כמו היום

שכל הסיבוכים וכל התרופות וכל הכאב והשירפה והלחץ והמאבק והטרטרת והלימודים והמאבקים הקטנים עם ביטוח לאומי והמכללה והחוסר שינה והמשקל

הכל פשוט נראה כל-כך רפטטיבי...וכל מה שאני חושב עליו ב4 שעות האחרונות זה"למה אני לא יכול פשוט למות כבר?" אין לי כוונה להרוג את עצמי

אחד מהדברים הטפשיים בי זה שאני נאמן למילה שלי ולכן זה לא יקרה

אבל עם כל מקרי הכמעט מוות והמחלות ללא המרפא לא אמור להגיע השלב כבר שאצליח לצאת מפה?

היום זה דלקת עור חשוכת מרפא

לפני חודש דלקת בדרכי הנשימה שעדיין לא עברה לגמרי

חצי שנה סרטן

אין משהו שפשוט יחסל אותי ודי? לא אצתרך כל פעם שאני מרגיש שבור להכנס לפה כי מזמן אין לי דרך להעביר את הרגש לחברים שלי

לא אצתרך לחפש מזור לכאב או תרופה לדבר הנוראי האחרון

לא אצתרך לשעמם את החברים שלי בעוד דרך ש*כמעט* הלכתי

הגב לא יכאב יותר הגוף לא יראה לי שמן כל הזמן הרגליים לא יכאבו לא אכנס להתקפים

כרגע לא נראה לי