....כי קורים הרבה דברים מחורבנים. ואין לי שום חשק להתייחס אליהם או לזכור אותם, כי עכשיו דוגלים באופטימיות דביקה וחולנית, שעד כמה שהיא מעייפת - היא נהדרת.
רוב השבת היתה נהדרת. הצלחתי לעשות 2 דברים מתוך ה to-do list הלא-רשמי שלי. 1-לראות מונטי פייטון, 2-להיות נוכחת בחזרה של להקת מטאל.
מונטי פייטון שונה מכל קומדיה אחרת בזה שבכל שאר המקרים מפסיקים לצפות מדי פעם כדי לצחוק, וכאן -מפסיקים לצחוק לעטים נדירות כדי לצפות!
החזרה של Forbidden Fruit היתה בערך הדבר המגניב ביותר שהתמזל מזלי להיות בו...לקח זמן לאזניים להתרגל, אבל היה שווה את זה. נורא נהניתי. חוויה חדשה! רק לא ברור איך אנשים יכולים להרדם באירוע שכזה. אני מקנאה בכשרון הזה...=]
רציתי לראות צופן דה וינצ'י באותו היום, אבל יותר מדי דברים טובים ליום אחד זה בלתי אפשרי. הורים הרסו. אבל זה התפקיד שלהם בחיים. התבאסתי, אבל מיציתי...
זכיתי בשוקולד...בקופסא יפה וריחנית!
דברים מוזרים קורים! חברה נורא טובה אחת שלי, שבמשך ה5 שנים האחרונות שמעתי אומרת שמוזיקת רוק - זה איכס, ובאנגלית זה איכס עוד יותר, דרשה בוקר אחד שאשלח לה שיר.
"נחשי איזה?"
*ניחושים לא מוצלחים*. בסוף, אני מתייאשת, ומוצאת את האופציה הכי לא ראלית, בעיני.
"השיר שזכה באירוויזיון?"
"כן!!"
הם כנראה עוד יותר מיוחדים ממה שחשבתי! זה פשוט...כיף!
הבגרות במתמטיקה היתה עניין משעשע. כשנכנסתי אליה, חצי שעה לפני הזמן המיועד, כמובן שזנחתי כל תקווה, והחלטתי להעביר את הזמן בקבוצת תמיכה של ליאת\שחרון. העינוי אמור היה להתחיל ב6, שעה מאוחרת למדי. חיכינו. 6:20. איחור קלאסי. חלק מהכיתות כבר התחילו 6:30. אנחנו על עצבים. מתברר שלא שלחו מספיק מבחנים, ועכשיו מצלמים אותם בהיסטריה במכונת צילום.
התחלנו ב7:00. איחור של שעה. על ההשלחות של זה אני לא רוצה לחשוב...
זה
מה שקורה כשמגזימים עם חומר בתנ"ך.
יש לחוו'ש שלי פרצוף עייף ועינים של זונה זקנה.
אולי היא גם דומה לי.
קיבלתי את המשקפיים החדשות. סוף- סוף! :)
היו הרבה דברים שרציתי לרשום פה, כל יום מאז חמישי האחרון, אבל או שלא היה זמן, או שגרשו אותי, או שויתרתי על השתפכות חסרת-משמעות למען תמיכה פסיכולוגית...אבל זה שווה את זה.
ההיסטוריון הפסיכי - באמת פסיכי...
Life is beautiful.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel