אם תהיתם אי פעם איך אני נראית באמת...
אז ככה
האופוריה נמשכת, כמה שזה לא מוזר. מרוח לי חיוך מפגר כזה על הפרצוף, וקשה לי להרדם בלילה, אפילו כשאני עייפה, הראש שלי מסוחרר מדי מצבעים וריחות, ואני מחייכת אפילו תוך שינה, נראה לי. מניסיוני אני יכולה להשוות את התחושה המוזרה הזו רק לדבר אחד - התאהבות.
שזה נחמד...
אבל הבעיה היא שכרגע אין לי אף אחד בראש.
אחרי חיטוט עצמי, הגעתי אתמול, ב3 בלילה, למסקנה שאני מאוהבת...בחיים. גילויי מרענן...ובכל זאת, הוא לא נתן לי לישון בלילה לפני בגרות בתנ"ך, בגלל זה שמעתי במשך שעה לפחות שיר שמח נורא וניסיתי לצייר את עצמי ואת החברים שלי בתור טרולים קטנים וחייכניים נורא. אבל אני כנראה תמהונית ומחשיבה יותר מדי אנשים בתור חברים...אז נרדמתי באמצע. עם חיוך.
שיר השבוע-
The world is closing in Did you ever think
That we could be so close,like brothers The future's in the air I can feel it everywhere Blowing with the wind of change Take me to the magic of the moment On a glory night Where the children of tomorrow dream away In the wind of change!
הימים החמים האלה, עם השמש והרוח, עושים לי געגועים לאילת...הוי, זה היה כ"כ כיף, אני רוצה עוד פעם:) רדיו אינטרנט שם לי עכשיו את ה"רקויאם למלאך", שיר האילת שלי שהוצאתי מהקבר, כי לא רוצחים שירים טובים...נו, מי בא לאילת?:)
והאופטימיות הפסיכית שתקפה אותי אפילו משתלמת מבחינת מרפי - אחרי שאיבדתי כל תקווה, דחו לי את הגיוס!!! בדיוק לפרק זמן שרציתי - לא גדול מדי, כי אני גם ככה זקנה בלה, אבל מספיק כדי שיהיה לי חופש גדול נחמד ומגוון...כי אני גם ילדה קטנה שרוצה לשחק ולצחוק, להשתולל עם חברים, להקבר בחול, ולרדוף אחרי הפרפרים...
12 בספטמבר.
אידאלי.
הבגרות בתנ"ך היתה חביבה, למרות המחסור שלי בשעות שינה, ברובה ישבתי וחשבתי שבא לי חביטה. ציון המגן הגבוה מדי שלי הפך אותי לשאננה לחלוטין. אחרי שהתבגרנו מבחינה דתית, אני ושחר הלכנו לעיר לפי מיטב המסורת, שאולי אבדה אך לא נשכחה! מצאנו מתנה לרוי, וסתם נמסנו לנו בשמש והרגשנו נורא מתוחכמים אחרי ירידות מרובות על הקיטש שתרבות הMTV מבשלת, והנוער הישראלי אוכל.
כן, רוי התקשרה אליי אתמול והזמינה אותי ליום ההולדת שלה. לא ראיתי אותה שנה בערך...והיא בכל זאת התקשרה. המכשפה הלבנה הזאת...אומרים עליה דברים טובים ורעים, אבל אני אוהבת את האנרגיות המדהימות שלה. חמודה...היא מיהרה לומר שמעגל החברים הקבוע שלי גם מוזמן, אבל הייתי באה גם בלי זה...אני כ"כ אשמח לראות אותה ולהכיר אנשים חדשים.
לסיום אני רק יכולה לומר שהחיים הם bitch, אבל אני יותר...ובגלל זה - לחשוף שיניים, לזקור אזניים, וללכת בעקבות מה שעושה לי טוב.
לא לפגוע בכוונה.
ולא לתת שיפגעו בי.
יפה פה...עכשיו פשוט יפה. אני כ"כ מאושרת...מקווה שאצליח להמשיך בחשיבה הזאת תמיד, או לפחות כמה שיותר זמן, כי בחיים לא הרגשתי ככה.
Hakuna Matata!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel