אני כמעט שבוע חיה לבד. לא שמתי לב איך התחלתי לדבר עם עצמי. וגם עם הרדיו, אבל בעיקר עם עצמי. זה בהחלט נחמד. היום ציבור האנשים החכמים ביותר בישראל סיים סוף כל סוף בגרות בפיזיקה. אני גאה בכם! והיום בקושי הספקתי לצייר משהו כי אנשים טיפשולים וחסרי חוש ארגון - עשו משהו שהיה מעצבן אותי בטירוף בעבר, אבל כבר לא ממש הזיז לי...בכלל, דברים כבר לא משנים הרבה, והכל שמח ורגוע כל-כך, חוץ מהעובדה שאני קולטת ששוב הפסקתי להיות אנושית. סטטוס קבוע בחיים, אם כי השנה האחרונה המעיטה אותו. עכשיו הוא מורגש חזק מתמיד. רעיון שנחת עליי פעם ראשונה כשהייתי תלוייה עם הרגליים למעלה על איזה מתקן טיפוס בגן חובה. פעם הראשונה שראיתי את האנשים סביבי, ולא הייתי אחת מהם. טרול, תמיד טרול.changeling . אבל זה נחמד נורא. כי טוב להיות עם בני אדם, ובלעדיהם - לא פחות.
ההסטוריון הפסיכי - פאקינ' ערפד רומני, כמה חולה נפש אפשר להיות עם השכלה אקדמאית?
יש שעות שינה נחמדות עכשיו. 5 עד 12. בדיוק הזמן שצריך כדי לא לבזבז לילה, ו7 שעות זה כמות בריאה. וחלומות זוהרים...מעניינים...נחמדים...רק שיש בהם איזו דמות שלא מוכנה to get the fuck out. טוב נו, לא הכל מושלם. לפחות דמות יפה.
חוץ מלדבר עם עצמי, אני גם שרה כל הזמן...כיף נורא, ומזל שיש לי קול ממש חלש, אחרת השכנים היו סובלים.
איתי תס הלילה לאנגליה\סקוטלנד\צרפת...רועאנושי הלך לאילת...אם לא הייתי אני, הייתי מקנאה. אבל איתי הבטיח לי מחזיק מפתחות, אז אני אחייה עם זה :). ובכלל, הראש שלי הוא תחליף לא רע לחו"ל עכשיו. רק צריך למצוא מספיק מוזיקה כדי להמשיך לנשום. נייר אקוורל יש, רעיונות יש, and nothing else matters.