מקווה שייצא משהו מכל ההתרוצצות הזאת. ואם לא - ממילא אין לי דרישות מהחיים.
הוכחתי לעצמי עוד משהו היום.
you aren't better than me. i can use them, as you do.
אנשים שוב לא יכולים לארגן שומדבר, או סתם מתנהגים בגחמנות. אתמול, היום, מחר,אני כבר כל כך רגילה לזה שזה לא משנה. שוב, הם רק אנשים, והם פחות או יותר שלי, אז אפשר לספוג מהם הרבה. נראה כמה.
ליאת:"את מאמינה באהבה?"
שאלה משונה. כמו לשאול "את מאמינה במחשב"? הוא עומד מולי, ואם אאמין בו או לא - עובדת קיומו לא תשתנה.
אבל האם היא היתה קיימת בשבילי אי פעם? זה כבר משהו אחר, ואני בספק. אבל גם זה לא משנה.
גם ליאת טסה לגרמניה. אני מקווה שהיא תצלם מספיק כדי לאזן את חוסר-הירק בעינים שלי, כי מההוא אני לא אבקש תמונות, סתם מגוכח.
ג'ורג'י דופקת רק מחשבים. בתכלס, אני עושה בערך אותו דבר, רק קצת יותר משוכלל.
זה רק אנשים, ואפשר רק לתהות לאיזה רמה כל השטויות הביוטכנולוגיות יגיעו.
רדיו איטנרנט והמדייה פלייר משחקים אתי משחק מרפי מלוכלך. או לפחות מנסים. אבל שום שיר כבר לא יזיז לי, ריטשתי את כל הקברים, מוזיקה ממש נחמדה, הרי אהבתי אותה אז, וגם עכשיו היא טובה.
אני מתרחקת...לתוך חושך, בחדר מאובק מלא ספרים, והערפד עומד מאחוריי, צל יותר שחור מהחושך עצמו, ומנסה לגנוב ממני את השפיות. כן, הוא יכול להיות אכזרי, אבל גם אני...
"Where's the lights, turn them on again
One more night to believe and then
Another note for my requiem
A memory to carry on
The story's over when the crowds are gone"
לא זוכרת כמה משלמים בשביל מנוי שנתי לפרק אימה, מה גם שאת השנה שלי לא השלמתי, אבל נתנו לי החזר - חומר לויזואלי. עסקה טובה. ושיגרד לאחרים מתחת לעפעפיים ממה שאני אעשה עם זה.
החתול הצ'שירי נחת על הרגליים. מתוק...אני כ"כ שמחה בשבילו. גמול מרפי על אופי טוב נורא? או סתם הרבה אור.
הלוואי שקיי8קיי היתה אחותי או משהו כזה...
טיפות החופש שהוקצב לי נופלות לתוך אוקיאנוס של הזמן. עוד מעט נגמר, ושוב אצטרך לסגת פנימה. לפחות עכשיו טוב בפנים.
"אחרי ששוב נתתי יותר מדי,
אני ארגיש את הקליפה הזאת
צומחת מעליי.
ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב
הלא כבר נשבר לי פעם הלב."
קצת עגום לקלוט שבדיוק את זה הוצאתי לפועל בצורה כה צינית היום, אבל הציניות הזאת - נכפתה עליי, אז, מזמן, אף אחד לא שאל. bear the consequences. בא לי להדביק מלאכים באיידס (=
"הכל ידוע מראש
אבל נשכח מהלב
שלאהוב אותך
זה לשלם בכאב
אהוב יקר
זה לא אתה שמשתנה לי"
כן, רוב המילים לא שלי היום, אבל מה זה משנה, הרעיון יוצא לידי ביטוי, וניצול הרי באופנה עכשיו...ניצול פיזי...ניצול פסיכולוגי...בעיקר פסיכולוגי. אבל בזה אני מצויינת. קצת כמו הערפד - אוכלת בעיות של אחרים. so bring it on...
ואם למישהו נראה שמה שכתוב פה פולשני, מרושע, חזרה לגרסה הישנה של עצמי...תשאירו תלונות במערכת, כי זה עבר כל-כך הרבה צנזורה שלא נשארו שום פרוטונים. הכל שלילי. והייתי אומרת שצריך להאשים את ג'ורג'י בפרוטונים, אבל זה ידוע הרי שהכל תמיד בגלל מלך אשור.
אני מחייכת, חיוך לפרדה,
ומתרחקת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel