לא, אני רצינית. הוא באמת פה, כי סוף כל סוף הורדתי את המחזמר Jesus Christ Superstar - ועל כן שורר אושר רב בביתינו - אני ואמא פריקיות של השואו הזה. היתה לנו את הגרסה הבריטית בקלטות, ועכשיו יש גם את גרסת ברודוואי. בגלל הקלטות האלה ועוד כמה ספרים מטופשים ג'יזוס הוא חבר דמיוני שלי מגיל 7. כן, עכשיו יגידו לי להתחיל לקחת טרופות...ידוע מראש.
אה, וגם הורדנו את פר גינט. פתאום אימיול עושה כל מה שבא לי. יאיי :). עכשיו צריך להחליט מה בא לי.
בחופשות אני שומעת רדיו פחות מהרגיל [לא 23 שעות ביממה] ותקריות היום נודעו לי מאוחר. ריבוי חזיתות...לכתוב על דברים כאלה זו לא המקצועיות שלי אבל זה בכל זאת מסתובב לי בראש יותר משאר הנושאים שכבר מיצתי ורק צריכה לתעד. אחד מאנשי הקשר שלי מסתובב לו בין עזה לגבול הצפוני וכשהוא לא עונה להודעות הולך לי בראש השד יודע מה.
אתמול היתה נפילה קטנה, למרות שהיום התחיל חביב - בהתקנת טלפון חדש, עכשיו גם לי אולי יהיה אחד בחדר, בערך 6 שנים אחרי שרציתי את זה. אבל אחרי זה איזה פוץ כנראה חטף התקף, והוא, בסגנון הקלאסי - בלי לחשוב הרבה - החליט לקלקל גם את מצב הרוח שלי, והשד יודע למה, נכנעתי לזה. והיה לי ממש רע, אם כי לפרק זמן קצר - זה היה חד, כמעט כמו פעם. נבלה...הייתי אומרת "איך הוא מעז", אבל ההסבר היחידי שאליו הגעתי לאחר סקירת העניין היא זה שהוא פשוט לא חושב - וזה הכי עצוב! כנראה גם אני חשבתי טוב מדי עליו פעם.
ושוב אני חווה את תודותיי למלך אשור, אהובי, שעשה לי שיחה אינסופית על חשבון ארוחת צהריים, ולמרות שבהתחלה התנגדתי בערך לכל מה שאמר, אחרי כמה זמן הדברים שקעו, ככה זה תמיד אצלי. ואח"כ הוא הסכים אפילו לאמץ אותי להמון שעות, למרות הבגרות החוזרת במקצוע המת' היום. שמחתי כל-כך, הדרך לביתו הספיקה לסידור מחשבות קליל ואצלו כבר הפסקתי לחשוב על כל דבר מטריד. אני מרגישה שם כמו בבית, וסבתא שלו אוהבת אותי...מה עוד אדם יכול לרצות? :)
רועאנושי...אכזרי, ילדותי מדי כדי לחשוב על תוצאות מעשיו צעד אחד קדימה, וכן...כפוי-טובה - כנראה שהערפד צדק [כהרגלו]. קשה לעמוד מול עובדות כאלה, אבל יש ברירה? ארור יהיה, וזה יקרה גם לו, רק חבל שהוא יזיק לסביבה כמו גם לעצמו. אותי אף אחד לא ידרדר לאכזריות...ויחד עם זה אני יכולה להרוג אותו עשרות אלפי פעמים בלי פחד להענש, ואם אעשה זאת טוב מספיק, נקמתי תחיה לדורות.
אני קצת מתגעגעת לערפד. בפרקי זמן שאני לא נתקלת בו אני שוכחת כמה מפחיד הוא יכול להיות.
הציטוט היומי - שייך לפרינס צ'ארמינג, אותי זה הצחיק עקב השעה המאוחרת כנראה.
"זה שכתוב במודעות "דרושה מלצרית אחרי שירות צבאי" זה לא כי הם מחפשים בנות שהגישו קפה".
אגב צבא, מוח חוזרת בסופ"ש הזה, יש לי תחושה שלא ראיתי אותה שנים!
עכשיו אני מאושרת ממש. כי אני פה, ויש מוזיקה, והחתול שוכב פה לידי על הסורק ומנפנף את זנבו מול המסך. ומייקי צייר אותי סופסוף, וזה כ"כ דומה שאני אפילו לא רוצה להציג את זה כאן. דברים כנראה תמיד יחזרו לאיזון כלשהו, ולא צריך לתת לפוצים להרוס...וזה מתייחס ליצורים קטנים ושחורים בדיוק כמו שזה מתייחס אליי.
היום אחרי הבגרות האחרונה בחיינו [שאני לא עשיתי...שוב...התלהבות] מלך אשור וקיי8קיי באו לבקר אותי. אחת ההתעוררויות היותר נחמדות שהיו לי. קיי ישר שקעה בתוך היצור הפרוותי ששולט בבית שלי והדביקה אותי בכפית חדה עד כדי כאב בטן, ומלך אשור חינך אותי למחזור נייר, [או סתם שימש במטרה להשלחת מחברות] וליווה אותי חלק מהדרך לסבתא. כן כן...עכשיו אני גם אדע לסרוג, נע! עוד משהו שאפשר לעשות בשמירות במדבר.
ולהלן - הראסטקורן. יצירה בלעדית וכפיתית של קיי8קיי, שעות ספורות לפני בגרות במת'. נא לסגוד!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel