שבת היתה אירוע כייפי משהו. אפילו שהיא התחילה מאוחר מדי, ובשעה של ציפייה למונית. מוניות בשבת - זנותיות במיוחד! אבל כשסוף-סוף הגעתי אל מוח, זה היה שווה את זה. הוצפתי בסיפורי חוויות צוות, שבירות דיסטנס, ושבירת לבבות של גברים דרום-אמריקאיים שונים ומשונים. היא אמרה שאני יכולה להיות גאה בה שהיא העבירה את הקורס הזה בהצטיינות...חמודה...היא כנראה עדיין לא קלטה שאני גאה בה בערך מאז שאני מכירה אותה. דיברנו ממש המון, שיחה אינטימית ועמוקה כזאת, היה ממש נעים. ואח"כ נסענו לעשות שופינג כמיטב מסורת הפקאצות, יחד עם אמא שלה. בכלל,במשפחה שלה מסתובב הרבה יותר חוש הומור מאשר אצלינו, ההבדל מדהים. כיף גדול וממש הרבה בגדים ישנים, מרותים, פגומים, ומדהימים! אין כמו מכירות עודפים :). עכשיו יש לי שמלה שהיתה אמורה לעלות 300 ש"ח אבל נמכרה ב30. אז כן, הייתי צריכה לתפור אותה קצת, אבל זה בהחלט שווה את זה.*התקף שטחיות* היינו שם איזה 4 שעות, והרגליים שלי התפגרו קצת, לכן כשחזרנו לעיר שהחלטתי שאני צריכה לעבור אליה יום אחד, ופגשתי את מ', הכרזתי שהיום בתוכניות להזרק איפשהו ולזוז כמה שפחות. גם לו זה התאים כי הוא היה רדום וחמוד כמו גור כלבים קטן. כן, זה בהחלט מה שהוא מזכיר לי. אני עדין מנסה לחשוב שכל זה סתם, אבל יש משהו מתאים מדי בסיפור הזה,עוד לא ממש הבנתי מה, מוזר, אבל מוזר באופן טוב.
קיי8קיי עוד פעם עזרה לי בגדול, הפעם למחוק שאריות עבר מרגיזות שהיו תלויות לי בקצה התודעה ולא היה לי ביצים לקצץ אותן לבד. אבל אצלה הכל פשוט. פשוט וגאוני.
יש לנו עוד פליט אחד.
אני רוצה ללכת לחיות ברחובות!!!