זה לא אני אמרתי, זה קיי8קיי אמרה, האחריות עליה. אבל זה הצחיק אותי, וטוב שכך, תודה. אבל אף אחד לא מאמץ חיות פגועות נפשית, הן סתם משתינות במקומות לא צפויים =]
בפוסט הקודם נראה לי שהיה לי התקף שגעון. נגמר, יש חדש. נו כן, היום עוד פעם פתחו בפניי את הדלת והציעו לי להסתלק בביטויים לא ממש מעודנים. לא הלכתי, אין לי ממש לאן...
אחרי שהיה לי קצת חרא, היום, קצת, אתמול, כבר לא כ"כ משנה. עדויות של מגוייסים חדשים גורמות לי להבין שגיהנום - זה עוד מלפניי.
אם לא הורים, בטוח שאף אחד.
מי יודע, אוליי יפתרו אותי מחר בעוון דימום לתוך מיץ.
איש הקופים המופלא אולי ייעלם לתמיד בקרוב, באופן נצחי ומוחלט, עוד קצת מרפי.
הגיע..
למי רצים להתלונן כשממש רוצים? אמא? ח-ח-ח. מוח...אפילו לדבר אתה קצת עושה לי חמים ונעים. שמץ של יציבות...בכל החרא הזה...אני אוהבת אותה.
את הדברים המפגרים אני אתקן. קלולס או לא, מספיק ודי. אם ג'ורג'י רק היתה יודעת כמה אני מסתובבת לבד בלילות וכמה ערסים אני פוגשת, היא היתה...מרביצה לי? זה הרבה יותר גרוע מלחזור לבד ממלך אשור...
סיימתי לקרוא את "גשם" יש לו חרא של סוף, ומחר לא יהיה לי מה לקרוא בעבודה, ועותק הגיבן מנוטרדאם הלך לאיבוד.
כ"כ עגמומי, ממש דראמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel