Ride on, see you,
I could never go with you
No matter how I wanted to.
החיים שלי כנראה נשלטים על ידי שירים, עגום או לא, זה די מעניין, כי זה אומר ששום דבר לא לתמיד. וזה אינסוף רעיונות, פשוט אינסוף. Cruachan - מטאל קלטי, הרעיון נגנב ממישהו מהבלוגרים הממש מבוגרים ואיכותיים פה...או אחד המקושרים שלו, אני כבר לא זוכרת...טוב, זה השיר היומי ה"תקוע".
מלך אשור התקשר היום, קורה שם משהו מופלא אם כי מאוד, מאוד מצחיק. אני מקווה שיום אחד הוא יכתוב ספר על זה, ואני אאייר...משהו בסגנון "אני אוהב את תמיר" =).
לא להכנע לפרובוקציות סטריאוטיפיות דפוקות זה גם משהו. בצבא אני אצטרך לעשות את זה הרבה, עדיף להתחיל להתאמן.
בעבר לא היה לי חוש הומור בשיט.
כרגע אין לי חוש הומור בשיט, as well. מה שכן, עכשיו אני מודעת לזה! D= חבל רק שאנשים מסויימים שנשארו נאמנים נאצלו לסבול *צחוק מרושע*.
מורניטה - חברה שלי? אף פעם לא חשבתי ככה, רעיון די מוזר, אבל היא, שלא כמו רוב הנאשים, הבינה מי אני וקיבלה אותי כמו שאני, ביקורת והכל, אבל ההבנה מלאה, והיא יודעת לסגת כשאני משתגעת, אבל חוזרת כי היא יודעת שכשהיא תחזור הדברים יסתדרו. רוב האנשים את זה לא מבינים.
מצב הביניים מוזר. משעשע, לצד החיובי. יצא לי להיות במצב של לאהוב אדם יותר מאשר את החיים עצמם. יצא לי להיות במצב של קשר מגעיל, מטופש, שרק התקף פאסיביות וחולשה אידיוטי הפיל אותי לתוכו. יצא להיות ב"קשר-בטעות" - היינו צריכים להשאר חברים טובים, זה היה הרבה יותר יפה. אבל הגרסה הזאת? אף לא אחת משלושתם. אבל חמוד משהו.
I'm restless now, on a verge on something undefined yet, it might be the beginning of a journey, the next great adventure. Wind is rising.
We were fellow minds, not close enough. Friends, not close enough. I don't know you enough for my liking. I know you're amazing though. And that there's no point in lamenting mistakes, and some wrongs can't be corrected. And I can never go with you again, no matter how i wanted to. But I miss you . You know who you are.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel