לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Under The Bridge


"Lasciate ogne speranza, voi ch'intrate"

Avatarכינוי:  Trolladriel

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

10/2006

"The most loneliest day of my life"


אל תאשימו אותי. אני יודעת אנגלית. System of a Down כנראה לא יודעים.

העיקר שהשיר מתאים. אני כבר הרבה זמן מתכוננת לכתוב פה, אבל הייתי די שמחה אז דחיתי. אבל זהו. כנראה כשממש רוצים משהו, או ממש פוחדים ממשהו, זה חייב לקרות. מתישהו. למרפי היה ממש משעמם הבוקר. ממש!! אם למצוא בכל זה משהו חיובי, אז אולי העובדה שנחמד לי עם המדים, שלא כמו שאר ציבור הנקבות זה לא מפדח אותי, תודה להומלסיות הטבעית. ועכשיו כשמיציתי את החיובי, הזמן לשלילי, עוד סיפור משעמם...

היום בבוקר כשעמדתי במעבר חצייה מול התחנ"מ בעיר שלי, הייתי שמחה. כי היום הראשון בתל השומר, אתמול, היה סה"כ כיפי. והרגשתי שחזרתי לעולם החיים. היה לי טוב על הלב ופרוג באזניים. בהיתי קצת במישהי שעמדה לידי במעבר, כי היא פעם היתה חברת-ביצפר שלי, והיתה דלוקה על המונסטר. אבל לבהות בה היה משעמם, אז החלפתי נקודת תצפית. ומה היה בנק' התצפית החדשה? המונסטגרייב בכבודו ובעצמו, ארור יהיה, וויפייי *סיבוב אצבע אופייני*. אם הייתי קצת קרובה יותר לדת, הייתי צריכה לומר vade retro Satana, ובכך לסגור עניין, אבל לאאא...למרפי היה באמת משעמם! ואני הייתי יותר מדי ב"איי" ובטוחה שההיי שלי השתרע על כולם. מסתבר שלא.

נו מה כבר ביקשתי? קצת נימוס? small talk ל2 דקות? אני לא רוצח שכיר, בגרות בפיזיקה, או הפאקינ' חברא קדישא. אני רק כלב מטומטם שפעם מלטפים ופעם בועטים בו. פעם אחרונה היה ליטוף, סוג של? או בכל מקרה, משהו ידידותי, עכשיו בעיטה. לא יודעת. ציוויליות, לא אצלינו. ישבתי בתחנה והידיים שלי רעדו. כ"כ רציתי שפלי תבוא להרגיע אותי. ובו זמנית חשבתי כמה פאקינ' אירוני שדווקא היא. היא הביאה טישויאים וחיבוק, ובמהלך היום הצילה אותי מאי שפיות פעם אחרי פעם. היא מכירה אותי, וגם אותו. זה עזר.אבל למה העויינות הזאת, לעזאזל...נבואה שמגשימה את עצמה מהציורים שלי?..."אכזריות בלתי-נסבלת". כל פעם שאני מתחילה קצת להאמין באנשים, משהו הורס את זה. לא מבינה!! מה זה המעברי מצברוח הלאה, ממש סגנון של נקבה במחזור. מה אתה רוצה, אה?! חשבתי שהכל כבר בסדר, אבל לאאא. צריך עוד מעגלי גהנום, ורצוי שיהיו של מישהו אחר, נכון?!

הבוקר התקלקל. למזלי ביליתי את היום בחברת נקבות מתוקות וירוקות, שעיצבנו אותי, הצחיקו אותי, ופחות או יותר העסיקו את הראש המבולגן שלי, לפחות ברוב הזמן. אבל לא אכחיש שהיו רגעי חרא טהור ממש, סטייל מאי 2006. אה, גם שיעור "אהבת המולדת" עם אורן, מש"ק חינוך ג'ינג'י מדהים, ממש עזר. בכלל, עקב אירועי היום והעובדה שאני שונאת שנאת מוות כשאנשים מסתפרים, תואר הבחור הכי יפה שאני מכירה עובר רשמית לאורן הזה. ובכלל...בתל השומר יש כמויות מסחריות של ג'ינג'ים מכל הסוגים והמינים, כנראה פשוט אוספים אותם מכל קצוות הארץ!! בחיים לא ראיתי כ"כ הרבה במקום אחד, ממש תאווה לעיניים. אני אוהבת ג'ינג'ים. אני מתה על גינ'ג'ים.

יש לי עוד כמויות היסטריות של קראפ לגבי השבוע האחרון של הקורס ושבירת דיסטנס וכלמיני, אבל כרגע אין לי זמן וצברוח לזה בשיט. ולא מעניין אתי הרצף הכרונולוגי השבור. ואני כבר לא רוצה לא תגובות, ולא הודעות, ולא כלום. מוקדם או מאוחר, כולם יאכזבו.

 

טובים השניים

לשקר, הכחשה,

לעצימת עיניים.

טובים השניים

לשנאה.

 

רק שאני לא מכחישה יותר כלום.

 

נכתב על ידי Trolladriel , 16/10/2006 21:16   בקטגוריות same shit  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



5,188
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לTrolladriel אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Trolladriel ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)