יש לי פרו. אני משוכנעת בזה שיש לי פרו. חשבתי שהבלוג המטומטם הזה פתאום יזהר בכל צבעי הגאווה, או משהו בסגנון, אבל כמובן שזה לא מה שקורה. אבל טיוטות. זה יהיה שינוי מבורך מלשמור מסמכי וורד ואז להעתיק, לגלות שהכתב בצבע לא נכון ומסרב להצבע, להתעצבן, ולכתוב שבא לי להתאבד.
תודה לך, פיית הדברים האבודים ^^.
הגמל-אלתר-אגו הגיע למסקנה שהוא ביפולאר. נו מי לא יגיע לזה אם רק יחשוב טוב-טוב. או שהוא לא יספיק להגיע - המצברוח יתחלף! מואהאהאה.
הצלחתי לכבס דמי חנוכה נדיבים בכביסה. מוזר, אבל לא קרה להם כלום. עכשיו הכסף הזה לא מלוכלך...ממש שוק אפור הולך במכונת הכביסה שלנו.
אתמול קיבלתי את האמפי החדש. הוא הרביעי, פאק, היו לי יותר אמפי'ז מבני זוג רציניים. טוב, עדיף. עכשיו אני יכולה להחזיר למלך אשור את הקטן והלבן שלו. החדש שלי די גדול, ולא שחור כמו שצפוי, אלא כסוף נחמד - נחמד כי מכאלה קל יותר לגרד צבע ^^. ויש לו נרתיק סיליקון, מזכיר קונדום בטעם מנטה כי הוא כחלחל, ומרגיז באותה המידה.
היום היה יום מגניב. גם כי לא צריך ללכת לעבודה מחר - זה נותן גוון שונה לחושך...וגם כי קרו דברים.
זה הרי בריא לטייל לפני השינה, משפיע עליי טוב כמעט בכל המקרים, גם אם קופא לי התחת בסוף, אני שמחה. יש את האלה שנותנים רעיונות, יש את האלה שמביאים רוגע. השלמה? לפעמים אני פחות חולה אחרי זה, ומי היה מאמין. ולמרות שמפלץ הוא צרה ברמה של מגן נכשל במתמטיקה, אני ממש אוהבת אותו לפעמים.
קיבלתי היום את המתנה הכי מגניבה שאפשר - ציור, ציור מטריף של משהו קצת מהראש שלי, וקצת לא, וכולו מ-שם-.
זה הכי שולט כשיש פיה^^
היום בבוקר גם קרה לי איזה צירוף מקרים מעניין. קו 19 הגיע לת"א מוקדם באופן אבסורדי, אז החלטתי לשבת לי קצת בפארק ליד העבודה כי אם אני נכנסת מוקדם מדי, אין שום תועלת. הפארק לי העבודה, וליד הפארק עוד תחנת אוטובוס. קשקשתי ביומן ובהיתי באנשים שעברו. בהיתי באיזה בחור שיצא מאוטובוס. הוא נראה לי מוכר, אבל חצי מהאנשים בעולם נראים לי מוכרים. המשכתי לקשקש. אותו בחור התקרב אליי והבנתי שזה בדיו היצור שהתחלתי להתכתב אתו לפני כמה ימים באתר קהילה מטומטם ומצחיק. מישו שראיתי פעם בחיים, אבל אני ממש אוהבת. יצור נהדר, מהאנשים האלה שנראהלי כולם אוהבים. והוא חיבק אותי ^_^. התנחלנו בתחנת האוטובוס ובילינו 15 דקות כפיתיות ומלאות אינפורמציה. דווקא שם, דווקא היום...חיח. הוא סיפר לי שהוא עשה טסט לאופנוע, מגניב לו...צירוף המקרים נובע מזה שגן-העדן לאופנועים נמצא קרוב לעבודה שלי. והוא נטש את קו 2 סתם כדי לומר לי שלום. כיף שלאנשים יש זמן לפני אוני'. כיף שיש אנשים כמוהו. כריזמה אדירה, יופי ממש לא חוקי, וכל זה. if i wouldn't know better...
המפגש הזה העיר לי כמה שעות ראשונות של היום באור בוהק. כמה חזקה ההשפעה.
באור הזרקורים היומי - Threshold. עוד פרוג לראש. בריטים. הענפים ממשיכים לצמוח. אצלי זה יותר דומה לעץ מאשר לרכבת, יותר טוב ככה, לפי אמריקן פאי רכבת זה בכלל מוות. מספיק לי מוות מסביב, ובפנים.
סיפרתי לך פעם על יום החדשות הרעות? הרי זה הדברים שדחית מפניך, וגרמת גם לי לדחות.
אני אומרת יותר מדי שאני אוהבת אנשים. זו שאלה גדולה אם הם שווים את זה. צריך להפסיק, רק ידוע שאני לא מפסיקה כשצריך.
In the last of the infinite universes, i'll come to find you sitting at the point where the lines meet, staring at the house from which hope no longer issues, as time warps around us, i can hug you from behind and the scene will close to fade.
eyes wide open.
אני צריכה משהו אמיתי. שלא נעלם לתוך הגשם, שלא מעל השגתי. מחר, ממלכת אשור, בתקווה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel