כוכבים נופלים. ואני הולכת לאיבוד עם החלומות בעננים והראש באדמה...
-פיית הדברים האבודים הביאה לי את רשימת 1000 הספרים שאדם צריך לקרוא לפני מותו. מתוכם קראתי 18 שזה כבר עצוב, ועוד יותר עצוב שבערך פי 2 מזה התחלתי וזרקתי כי לא התאימו לטעמי הענין. בכלל, חרא של רשימה. הארי פוטר אין, סדרת דיסקוורלד אין, קומדיה אלוהית, פאוסט, בקיצר אני צריכה להכין רשימה משלי. של 17 ספרים D=
אל"צ אומרים ש17 זה ההתחלה, הסוף, ובכללי המספר המקודש. לפחות אומרים אלה שלא יודעים על 42.
-אז זה באמת נחמד, לדעת שכמעט אפחד לא קורא את השטויות שכאן. 4 מנויים, שאחד מתוכם אין שום מצב שקורא, עוד אחד שגם די בטוח לא, אחד שהוא לגמרי סתם, ואחד מומחא לתגובות חסרות טאקט בתזמונים גרועים. מגניב, כמעט אנונימיות.
הו, אני כ"כ נחמדה.
-השבוע נתקלתי בעוד מקרה של נפילה, מהסוג של מפלצות-מאחורי-מסיכות שראיתי הרבה ביב'. עוד קצת תמימות הולכת לעזאזל. ועוד אנשים שתפסתי מהם. טוויסט פילוסופי מכוער משהו שבוחן את גבולות הטבע האנושי, רק עוד אחד. בינתיים כל האלה שראיתי עברו מהעולם אצל אותם האנשים, אבל כשיש לזה פותנציאל קל אפילו לסיכון בריאות, סיכון חיים, אנ'לאיודעת. אמנם זה נוגד את הליברליזם היחסי שלי אבל לא יכולה לומר שאין לי חשש שזה כלל לא הדדי אלא שכנוע עצמי דוחה כזה.
מכאן נובע - לא לתפוס מאנשים. למרות שיש לי עכשיו -אפילו- 2 שאני די תופסת מהם, אבל בטח זה יעבור לי - לפחות עם אחת מהדמויות שאני מנסה לתקשר באופן סדיר. השני ישאר כמו עוד אידאל תקוע על קיר. על צלב הפוך, יפה כזה.
כי זה מה שכולכם בסוף מתעסקים בו. רק זה. תחביב אוניוורסלי, מיי אס.
-שנת הרטטוי מגיעה. יש מלא עכברושים מרהיבים, במיוחד בחנויות רוסיות. זה יותר מגניב מחזיר. ביום שישי קישטנו את היולקה בממלכת אשור, אני, הוד התרוממותו והנסיך שלו, וההומו הפרטי שלי שהגיע באיחור אפנתי של שעתיים [הומו או לא?!]
השקענו מאוד, יצא לנו עץ נהדר, אבל תמונות פעם אחרת כי אני מתעצלת ^^. חבל רק שלא נחגוג בתאריך עצמו אלא בשישי שאחריו, אבל גם על הורים צריך לרחם.
תהיה לי חופשת קריסטמס ארוכה וחפשנית. מישהו רוצה לעשות משהו? [=
-בכללי, זה היה סופ"ש royally מחורבן, למרות היולקה וכל השאר. אני מתחילה לחשוב שאולי עדיף שטירונים יסגרו את כוווול הטירונות שלהם, כי כשהם יוצאים יש רק נזק. הסצינות שהיו היום, בלתי-נסבל.
-"עדיף לכל אדם תהיה בקתת פרישה באיזה יער, לרגעים שהטמטום האנושי הוא הרבה יותר מדי בשבילו".
כשאין בקתה ליער, הולכים לטייל בים כנראה. גם הפעם זה היה ממש בריא לראש.
-לא, לא באמת איכפת לי, במיוחד כשהכל רב-משמעי וחוקית כיסיתי את עצמי מכל הצדדים. אני נהנית מהטוויסט והגרוטסקיות של העניין. הו, פרויד היה אומר הרבה דברים מגונים. כאילו...אני?!
נו, לרובינו בכלל אין מי שיקשיב לשטויות שלנו תמיד אם רק יוכל. נכס-פאקינג-לאומי.
הספה הוירטואלית.
-יש לי דיסק אוסף של ביטלז בביצוע הפילהרמונית של לונדון. זה טוב. חוץ מזה, אני מריחה תקופת אינדסטריאל מתקבת, בכיכוב oomph, unheilig, ודומיהם. לאן לשייך את deathstars אני לא בטוחה, אבל ציאניד נתקע לי במוח באופן דראסטי.
יש גם ואנדן פלאס ואת הזקן של ספוק. חיחי.
Threshold עדיין בראש.
חיח...הייתי הופכת את הבלוג הזה לביקורות מוזיקליות אם רק הייתי מבינה משהו בעשיית מוזיקה. בלי פלצנות, ו'קשע.
-טיוטות, דבר גאוני. את הקטע הזה כתבתי במשך 3 ימים. בעבר הייתי מתה להרשות לעצמי כזה דבר.
בטוח שכחתי מיליון דברים שרציתי לכתוב. אבל מי זורק זין סגול...
And you wanted to dance, so i asked you to dance but fear is in you soul...
Some people call it a one-night stand, but we can call it paradise
ah, the sarcasm of it all.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel