You are my light, you are my star,
you are my sunshine and my dark
You are the everything I dreamed about
סתם כי אני עליזה כרגע, כמו המצעד שכנראה לא יתקיים בי-ם, got to cherish the moment.
סוף השבוע הזה היה פשוט זוהר. היה בו בדיוק מספיק אצלנות כדי לנוח, ומספיק פעילות כדי לא להרגיש שהזמן התבזבז. ועוד איזו פעילות...
ביום שיש שוב עשיתי משמרת. כן, יצא לי שבועיים ברצף. אבל לא שוב! נורא מיהרתי לחזור כי אחרי התרוצצויות בבסיס [אין קו פנימי בשישי] הייתי די מסריחה. חשקתי במקלחת. נו, מרפי הלך אתי הביתה כנראה, כי כשחזרתי, גיליתי שאבא מתקן את הדוש. משמע, התאפקתי שלא ללכת להתקלח בניאגרה של השירותים! היה לי אירוע חשוב להפגין בו נוכחות - פגישת מחזור של מד"צים שנת 2003! הנוכחים בפגישה היו אני וה-לייטסיידר, דמות חשובה בהיסטוריה שלי. הקורבן הראשון שלי, אדם יקר - בהרחקה, וההכי חכם שאי פעם הכרתי. היה ממש מגניב, כי לא ראיתי אותו 3 שנים, וזה היה ממש ממש מסקרן לראות מה נשתנה. ומה לא. הפגישה היתה יוזמה שלו, ע"י יציאה תמוהה בנוסח "נהיית מעניינת, אנחנו צריכים להפגש". היה מגניב בטירוף, המפגש הזה עשה לי הרגשה טובה כזאת...כי כיף לפגוש מישו שלא ראיתי 3 שנים,למרות שהמשכנו לדבר און אנד אוף כל הזמן, לא יצא להפגש...היתה כפית רבה, ונראהלי עכשיו אנחנו מסתדרים יותר טוב מאשר בעבר. יש ליצור הזה טעם אקלקטי מדהים במוזיקה...אני חייבת יום אחד לבקר אותו עם אמפי ריק, בהנחה שלא הפחדתי אותו סופית במפגש הזה. ומשו מצחיק - כשנכנסתי לבית שלו ואמרתי שלום לאמא שלו, היא זיהתה את העובדה שהיא ראתה אותי פעם, רק לא הבינה מי אני לעזאזל. מעניין, אני השתנתי? לא נראה לי...אותו הנזק.
היצור הזה חמוד פשוט באופן היסטרי. וגיליתי שהוא שר ממש יפה. הקול שלו השתנה מאז. חוצמזה, פסיכי הוא נשאר. לסיכום - תענוג.
היום הייתי בפיקניק משפחתי, הראשון מזה שנים, וסחבתי אתי את מלך אשור. היינו ביער בן-שמן, בהתחלה רק עם ההורים, אח"כ הדודים הצטרפו. היה יום ממש יפה, לא חם מדי, ואף אחד לא בא עם מוזיקה צווחנית להטריד את מנוחתינו. מלך אשור, המותק הזה, ניהל דיונים ארוכים ורציניים עם ההורים שלי כל הדברים ההם ברומו של עולם, היו הרבה צחקוקים הדדיים ופטפטת, וזה ממש הרגיש כאילו שהוא חלק מהמשפחה. יצא לנו סופסוף לדבר על 1001 דברים, הצורך הזה שתמיד יש וצבא מפריע לממש, להתפלש על דשא, לצפות בתולעים, להיות בכפית מטורפת ורצינות תהומית, פשוט חיים שלמים וירוקים ביום אחד נפלא. ואני שוב רוצה לציין שהוא פשוט הופך מחבר הכי טוב לכמעט אח, במלוא מובן המילה,לא רק לפי היחס שלי, אלא גם של ההורים שלי. שזה טוב...כי אני במצב מוזר כזה [מתי אני לא]...מוח עושה לי ברוגז אז אני מחכה מתי יגמר לה...וסתם...הקשר שלי עם נקבות התמעט, אני לא מחשיבה צבא כי שם אני די מנותקת מהמציאות, כי צריך להפריד...ואין לי חברות עכשיו, רק חברים. לא שיש בזה משהו רע, זה כ"כ חוסך כאבראשים לפעמים. ועם כבר בחברים עסקנו, הקורבן הנוכחי שלי נורא מסכן, חורש ת'תחת וטוען שלא מבין כלום...אני מתקשה להאמין כי הוא כזה גיק גמור...אבל אין לדעת, אוני' זה מוסד אכזרי להפליא. כמו כל הדברים היפים והטובים בחיים.
מלךאשור גם טרם לי הארדיסק בנפח 8 GB, שאולי יכול לטרום הרבה למחשב החלזנותי שלי, אבל זה...בהנחה שמישהו ידע להתקין אותו בלי להרוג את המחשב סופית! אני לא נמעת בין כאלה, וגם אבא שלי לא...אבל הוא בטוח שהוא כן! אז הצילו...אם אני לא אשיג מידע לגבי איך עושים את זה, או סתם אסנג'ר מישו, המחשב יילך קאפוט! D=
עידכוני צבא כרגע אין לי חשק, לא שיש שם משהו מרגש ממילא.אני מחכה שרונית תחזור מהאבט"ש ולואיזה מהחופשה. במבט קר על העניין, מהמחזור שלי יש בדיוק 2 בנות ששוות את האוויר שהן נושמות, אז צריך להכיר יותר מקרוב את המחזורים הקודמים.
הפעם יצא לי קטע קצר [יחסית] אבל מאושר. אולי באמת טוב שכך, כשאני אומללה אני חופרת עד איןסוף, וזה גם משעמם תחת בדיאבד. נו כן, כולם חושבים שהצרות שלהם מעניינות. סתאאאם...
קיצר, כל תודותיי למלך אשור ולייטסיידר על זה שהם עשו לי סופ"ש מהחלומות...hasta luego.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel