למה אין כאן סמיילי שעושה פרצוף ציני?
היום הלכתי לבלגן את החדר של חברי לחיים - או אולי לסדר - לא ברור, אמנם הוספתי לשם חפצים, אבל החדר רק הרוויח מזה. איזה נוח כשאנשים לא נמצאים בחדר של עצמם. בכל זאת, גם פז"ם, וגם הייתי צריכה להתעלות על הדברים האלה שגיליתי בחדר שלי כשחזרתי מהעבודה יום בהיר אחד לפני חודש.
ככה מקבלים התקף לב בגיל צעיר.
חולי הסכרת שביניכם כבר קבלו התקף? לא? אז תקבלו.
לא הפעם הראשונה שאני מחזיקה מעמד איפשהו הרבה זמן, למרות שעל הפעם הקודמת היה צריך לעשות טי-שרט על כתובית של "i dated the same guy for a year and all i've got was underweight and hair loss". הפעם הזאת נראית יותר מוצלחת, אבל נו, גישה סקפטית עוד לא הרגה אפחד. אולי בקרוב.
שבוע שעבר הייתי בשוכרמל עם אמא, היה ממש נחמד, חלום כחול-ורוד של שופינג בין המון דברים מוזרים ואנשים עוד יותר, ובנסיעה חזרה גם ריכלנו על כל המי והמה וזה היה מצחיק מאוד, למרות הצד המכוער של זה. "אני לא מאחלת לאף אחד כזאת הצלחה כמו שהיתה לכם" - "ואני כן! לאוייבים העתידיים שלי!" , "מחזיק מעמד עם בחורה שעתיים?" , "עם תורשתיות כזאת, צריך רק לרחם!"
באותו יום גם נדבק לי נורא Mull of Kinytre של Wings, וזה לא בדיוק שיר שאפשר לשיר באמצע שוק אם אין חמת חלילים בהישג יד, וגם את פול מקארטני למקרה הצורך.
ביום ראשון קרה לי משהו שנורא שימח אותי, בטח בדיאבד יתגלה שסתם התלהבתי, אבל נו, אני נתינה של מלך אשור, להתלהב סתם זה מנהג לאומי. בכלאופן, מקווה שלא סתם. כי מדברים כאלה לא התלהבתי כבר שנים.
בשאר השבוע לא ישנתי מספיק, התרוצצתי יותר מדי, והשתעשעתי הרבה יותר מדי במחשבה על זה שאני אמות לבד, אדם בודד שנדחה ע"י החברה בגלל הפרת הטאבו האחד שלא משנה כמה החברה הזו תהיה מתקדמת, יישאר כמו שהוא היה מאז שהיה לנו זנב. למרות שאולי אני אשים מסכה, אקח על עצמי בהתנדבות מחלה גרועה יותר בהרבה מסרטן, ואשתוק, כדי ללכת עם העדר הזה שמונה משהו כמו 50% מהאוכלוסיה.
אולי עדיף למות לבד בכל זאת. קווין בפול ווליום, וקיבינימט איט אול.
אני בכ"ז חושבת שהצגתי משהו אובייקטיבי בוויכוח. כן, תקועים ב16. רצים מהמנהרה לדוב, מרשימים נקבות [ומסביאים את הדוב] ואין לי היום מי יודע מה סבלנות למאבק הנצחי בין האלכוהול לאינטגרל, אז הפסקתי להיות נחמדה ופרוותית לפעם. לא נורא, זה יעבור לי. זה בערך כמו לתת סתירה לילד הפרטי שלך, אבל אין לי פרצוף אחר להראות, זאת מראה.
למרות שאני יודעת לחלק את הדיסק הזה ל3 ולסדר את כל הקבצים לפי הסדר, כמה וירוסים נשארו בכ"ז. קלקלו כמות אדירה של מוזיקה, בערך כל מה ששמעתי ב 05 ו06 - המון דברים שחל עליהם כיעור אסוציאטיבי נוראי שאין ממנו מנוס, החל מ"ממעמקים" של עידן רייכל וכלה באחת הלהקות הפאנק החמדמדות של התקופה. חשבתי על זה מזמן אבל זה נפל לי על הראש עם צלילי 'פלונק' דווקא לאחרונה, כשאני גונבת אמפי כל שבוע ממישהו אחר, ואין לי כוח למיין לתיקיות לפי נושאים, אז אני פשוט זורקת את התיקיה של ההורדות המעורבבות של 04, ונדהמת לגלות שעדיין יש מוזיקה לא מזוהמת בעולם.
זה מצחיק שפעם לא אהבתי מטאל. עד אמצע יא' ככה. אפילו נייטוויש ולאקונה קויל לא עברו את המחסום עקב כבדות-יתר. נו, לפחות תועלת כלשהי היתה מהוירוס, זה הכניס את הכבדות למערכת permanently.
אני קוראת עכשיו איזה משהו באינטרנט שכבר קראתי קצת אבל עכשיו חזרתי להתחלה הכרונולוגית, זה ועד אחד מהדברים שאני מחפשת בהם הרבה יותר משמעות ממה שכנראה יש בו...ולא חסר בו משמעות, בשורה מפי אדם שראה הרבה יותר ממני - וגם יותר אמיץ בהרבה, ומובל ע"י סרקזם אכזרי למדי, שמזכיר את אמא שלי, ממש שובה-לב. וכמו אמא שלי, מצליח להבהיר באופן מתומצת למה האנושות לא משהו, ואני יחד אתה, החל מכתיבת פוסטים ארוכים מדי ועד להתבכיינות בלתי-פוסקת.
אבל לעזאזל, אני אוהבת לכתוב הרבה שטויות כי אני עושה את זה בדיוק פעמיים בחודש.
זה יותר טוב לדבר עם עצמי כשאין עם מי לדבר, וכשאין איזון.
יש מחר איזה מסיבה עם הרבה יותר מדי חזון ולא נראה לי שאני רוצה ללכת אליה, לא נראהלי שאני בכלל רוצה משהו חוץ מלהבריז מהעבודה במפעל שבוע הבא...כה, אין לי כוח לאנשים שמשקיעים יותר מדי בעובדה שהם בעלי סגנון חיים אלטרנטיבי, ותמיד מדברים על איזה נושא שהוא או הרבה יותר מידי אינפנטילי, או הרבה יותר מדי גבוהה בשבילי. אני אף פעם לא במאת מכירה שם אנשים, ועל המלך אני פשוט לא יכולה לסמוך, הוא הבריז יותר פעמים ממה שהאלוהים של היהודים דפק את העם שלו בסיטואציות זוועתיות.
הסתכלתי על כל זה אחרי שכתבתי וחשבתי שאולי צריך להפריד לפסקאות ע"פ נושאים אבל זה מיותר...כמעט הכל פה זרם תודעה, חוץ מהניסיון שלי להעלות תמונות. ולתקן שגיעות, שוב, לא בבית ספרינו. בבית ספרינו שומדבר. בני הזונות הקטנים עושים בדיוק מה שאני עשיתי ביב' - מבריזים, רק באופן חוקי. ללמוד בכיתות זה באמת מיותר, ולהם דולי לא עושה פרצופים. חבל שדולי לא תיפסה על גשר הירקון יחד עם שאר המורות המטורפות. כבשה משוכפלת בצניחה חופשית...
יופי, דחפתי את כל הקטגוריות האפשריות. למה הן טובות בכלל?!
מה לא עושים כשהדדליין מכריח.
הצלחתי להצחיק את עצמי עם האלכוהול והאינטגרל האלה. זה כ"כ תואם את המצב שנדמה שמישהו באמת חכם אמר את זה.
יא.
קיביני-מת.
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Trolladriel
