Under The Bridge

Ride on, see you,

I could never go with you

No matter how I wanted to.

החיים שלי כנראה נשלטים על ידי שירים, עגום או לא, זה די מעניין,  כי זה אומר ששום דבר לא לתמיד. וזה אינסוף רעיונות, פשוט אינסוף. Cruachan - מטאל קלטי, הרעיון נגנב ממישהו מהבלוגרים הממש מבוגרים ואיכותיים פה...או אחד המקושרים שלו, אני כבר לא זוכרת...טוב, זה השיר היומי ה"תקוע".

מלך אשור התקשר היום, קורה שם משהו מופלא אם כי מאוד, מאוד מצחיק. אני מקווה שיום אחד הוא יכתוב ספר על זה, ואני אאייר...משהו בסגנון "אני אוהב את תמיר" =).

לא להכנע לפרובוקציות סטריאוטיפיות דפוקות זה גם משהו. בצבא אני אצטרך לעשות את זה הרבה, עדיף להתחיל להתאמן.

בעבר לא היה לי חוש הומור בשיט.

כרגע אין לי חוש הומור בשיט, as well. מה שכן, עכשיו אני מודעת לזה! D= חבל רק שאנשים מסויימים שנשארו נאמנים נאצלו לסבול *צחוק מרושע*.

מורניטה - חברה שלי? אף פעם לא חשבתי ככה, רעיון די מוזר, אבל היא, שלא כמו רוב הנאשים, הבינה מי אני וקיבלה אותי כמו שאני, ביקורת והכל, אבל ההבנה מלאה, והיא יודעת לסגת כשאני משתגעת, אבל חוזרת כי היא יודעת שכשהיא תחזור הדברים יסתדרו. רוב האנשים את זה לא מבינים.

מצב הביניים מוזר. משעשע, לצד החיובי. יצא לי להיות במצב של לאהוב אדם יותר מאשר את החיים עצמם. יצא לי להיות במצב של קשר מגעיל, מטופש, שרק התקף פאסיביות וחולשה אידיוטי הפיל אותי לתוכו. יצא להיות ב"קשר-בטעות" - היינו צריכים להשאר חברים טובים, זה היה הרבה יותר יפה. אבל הגרסה הזאת? אף לא אחת משלושתם. אבל חמוד משהו.

I'm restless now, on a verge on something undefined yet, it might be the beginning of a journey, the next great adventure. Wind is rising.

We were fellow minds, not close enough. Friends, not close enough. I don't know you enough for my liking. I know you're amazing though. And that there's no point in lamenting mistakes, and some wrongs can't be corrected. And I can never go with you again, no matter how i wanted to. But I miss you . You know who you are.

...בעוד פחות משבועיים.

פחות חיים - יותר פוסטים.

אתמול עשיתי קניות לצבא, בזבוז כסף ניכר, מעניין איך חיילים בודדים\אנשים במצב כלכלי כושל מסתדרים עם כל הרמת הג'אנק הזאת. אפשר לקבור אותי בתיק הזה ,בחיי. כל זה לא מוסיף למצב ההיסטריה שלי, אבל היי...זה לא מה שרצית, פוסטמה? לסבול לבד, כי ממילא אין ברירה, מה, שכחת כבר שפרצוף עצוב לא נותן כלום מכלום וכולם מפנים גב...תחת...זנב...באיזו ביוגראפיה מחורבנת של צייר מטורף חזר על עצמו המשפט "sorrow is better than joy" בערך בכל שורה שנייה, הספר היה כ"כ מעיק שאפילו לא הצלחתי לסיים אותו, אבל נראה עד כמה המשפט נכון כשזה לאורך זמן!!

מישהי, מהאנשים היחידים שאני עדיין קוראת אצלם, כתבה על שבוע הטירונות הראשון שלה, ואמנם גרמה לזה להשמע סביר, אני מודעת היטב שאם אגיע למצבה, כמויות שנאה בלתי-ניתנות למדידה מובטחות לי. היא בעלת חוסן נפשי מופלא, למרות שגעונות צדדיים, ואילו אני בלאי גמור בנושא.

טוב, אמן צריך להיות מתוסכל?! צריך!! אחרת אני אמות ועל המצבה ייכתבו לי "היא ציירה פיות".

את המפגע המסויים הזה אני מנסה לתקן בימים אלו.

התיק המפלצתי שזרוק לי בחדר מזכיר שרגל אחת כבר בקבר, וזה לא ממש עוזר כשאנשים שואלים בפליאה למה אני לא עושה שום דבר, וכי מה יש לי לעשות, ועם מי, כשאת הכסף שיש צריך לחסוך, ועם האנשים שסובבים אותי אי אפשר אפילו לארגן סיבוב בשכונה.

נו כן, אין ציונות בשיט. ועוד קיבלתי היום מייל מההיסטוריון-ג'וניור, שחשבתי שנעלם, אבל הוא היה במילואים.

קיי8קיי היתה היום באחד במדורי הגהנום הצבאי, סיפרה שהמליצו לה לא להתגייס. נו למה לא קיבלתי את ה21 כשהציעו לי, למה?! "את אגואיסטית, את חיה בשביל עצמך ולא רוצה לתרום למדינה" ומי בכלל צריך את הקפה המזדיין שאני אכין?! ידוע הרי שיש שם מלא אנשים שהם לגמרי סתם, אבל מתוך הפלצנות הקלאסית אומרים שכולם צריכים לתרום...הא הא הא...ממתי יש לכולם מה לתרום.

המוכר בחנות של "מצרכי צבא" הזכיר לי עוד פעם [מיותרת] מה בדיוק ייגרום לי לקריסות. המנטליות המכוערת הזאת...איש הקופים צודק...לעשות תואר ולעוף במהירות האפשרית.

אף אחד לא כמו מה שהוא נראה...

עוד התקף שהרגתי

ועכשיו למחלקת הבידור, כי אם זה ימשיך להיות עגום, קיי8קיי לא תבוא לפה יותר, ואני אהיה עצובה :(

דברים מהרדיו:

מאזינה של נתן זהבי: "למה בנות מכניסות כ"כ הרבה סיליקון בשדיים, בטוסיק? למה גברים לא מכניסים סיליקון לביצים?!"

זהבי:"זו תהיה ביצה קשה..."

וורדה רזיאל ז'אקונט: "כן זיון לא זיון, זה לא העניין! היא ברומן! היא חושבת עליו כל הזמן! כן...יצא חרוז".

חברה שאת שמה\כינוייה לא נגלה כאן: "אני אשכרה יכולה לראות את חוקי ניוטון פועלים כאן".

"לחבר שלי אין כסף לקונדומים, אז אני חייבת לקנות לו! אני קונה לו את ההכי טובים!"

הכל יעבור. וגם אם אהבה זה מותרות, לפחות מישהו אחד מתגעגע אליי. שגם זה - יעבור..

קושקים יקרים שלי, אתם ידעים שיש לכם אחוזים גדולים במניות של השפיות שלי.

ובינתיים, אתם יודעים שאלוהים זה חתול. תסגדו.

פאנדורה הניבה לי עוד שיר "נכון" נורא, לסיטואציה שקצת התיישנה אבל בסיפור אפשר לקרוא גם לאחור. אז כן, אנשים כשרוניים כותבים שירים בעצמם, אני רק מצטטת, אבל זה כ"כ נכון, מה, היא היתה בראש שלי בחודש יולי?

Your face it looks so green
When the sun is shining differently
And you're standing in the shade
'Cause face to face you're sweet
Like candy sticking to my teeth
Underneath so damaging
There is no strength in trying to break me,no
I don't want to care
And I don't want to hate
And I don't want to see you fall too far away
Oh because of fear.
Cause when you're afraid
You lash out and Blame
and you say all the things that you never meant to say
And try to break me
But in the end
What leaves you broken
In the end it makes you better.

 מה שנקרא, it's all been done before,[כן, גם זה שיר שנתקע, רק שהוא שמח...], קשה להמציא חדש, לבינוניים - נשאר רק לנסות ולשפר את הישן...

ת"א רביעי נכשל, הועבר לשישי בפורום שונה. מצד אחד, חבל נורא, מצד שני, מוח.

עד גיל 30 אני צריכה להיות מקושקשת לחלוטין, לפני שאפסיק לרצות.

פגשתי היום את גיא, גיא ה"לבנוני", היצור שבחודשים האחרונים היה אחראי לרוב ההודעות המוזרות במכשיר הקשר שלי, והשיחות היותר מוזרות ב3 בלילה עם קטיושות ברקע. כמו שהוא הזהיר - הוא היפראקטיבי, ודומה לשדון חמוד, בעיקר עקב הגאלח שעשה לאחרונה, שעליו התעבלנו יחד. אבל יש לו מזל, זה לא עשה אותו מכוער. גם במציאות הוא מדבר בקצב כזה שקשה להבין, אבל מצחיייק, ולא תמיד צריך מילים בשביל כפית! גם אותו סחבתי לסנוקר מהסיבה הפשוטה שאין לי רעיונות למקום יותר מגניב בעיר הסרוחה שלי, שמקבלים בו תמורה מלאה על בזבוז הכסף. 3 משחקים, 2 נצחונות לי, שזה ממש מוזר, אולי גם הוא עשה את עצמו? טוב, זה לא משנה, העיקר שהבנאדם קורא טרי פראטצ'ט...

משהו מצחיק...במשך איזה שנה הכינוי שלי במגוון צ'אטים היה "פראנצ'סקו גויה", ועכשיו מצאתי איפשהו בארון הספרים את הביוגראפיה שלו, אז אני קוראת, וזה חביב, אם כי בסיסי מדי...

"דברי החוכמה" כבר נגמרו לי?זה טוב...

אבל יש לי עוד 1000 מילים...ותזהרו שלא יבואו אליכם בלילה.

אם היה לי יותר כסף כשהייתי קטנה, הייתי הופכת לגות'ית קשוחה ואפלה, אבל ממש לא היה והפכתי להיפי  שמחה ומסריחה עם ראסטות טבעיות...

Caedite eos.