pochacco

הבית צריך להיות המקום הבטוח שלך, אליו אתה חוזר להרגע ולהנות מהשקט והשלווה. שם אתה מרגיש בטוח ורגוע, אף אחד לא יעשה לך כל רע.

אבל כשיש מפלצות בבית, זה לא ככה. כשיש מפלצות בבית, אתה רק רוצה לברוח משם ולמצוא מקום מפלט. 

היא נוראית! מעולם לא הסתדרתי איתה (וזה עוד בשפה יפה). להיות איתה לאורך זמן מחרפן אותי! אני חייבת להתרחק! להתנתק! אני שונאת את מי שאני כשאני לידה. היא מוציאה את כל הרע שבי. אני לא רוצה אותה בקרבתי - היא עושה אותי חולה. 

מעולם לא דיברתי איתה או סיפרתי לה, מעולם לא שיתפתי אותה או נתמכתי בה, מעולם לא התייעצתי איתה או סמכתי עלייה. מעולם לא אמרתי לה שאני אוהבת אותה. וגם לא שמעתי ממנה שהיא אוהבת אותי.

אמא

אני רק מחכה ליום שבו אמצא את מקום המפלט שלי. המקום שלו אוכל לקרוא בית. מתי זה יקרה? מתי זה יתאפשר?

כל כך לא טוב לי כאן... וכבר נמאס להסתגר ולהתעלם מהרגשות רק כדי שאוכל לשרוד עוד יום.