pochacco

אי אפשר לסמוך על אף אחד.

גם לא על עצמך.

אבל בעיקר.. בעיקר אי אפשר לסמוך על "חברים". הם לא באמת שם. לא תמיד. לאו דווקא במצבים טובים או רעים, אלא גם סתם כשמשעמם. אם הם עסוקים או נהנים או יש להם חיים שלא כוללים אותך, הם שוכחים. שוכחים שאתה לבד, שוכחים להתקשר לשאול לשלומך, שוכחים להזמין אותך לצאת או לשאול איך היה בעבודה. אתה פשוט לא קיים. אתה אפילו לא אוויר, כי אוויר זה משהו שאי אפשר בלעדיו. ואפשר בלעדיך. הכל קורה בלעדיך. 

שונאת את התחושה הזאת.

מתעבת כל חלק בה!

אם האנשים לא היו קיימים.. לא הייתי מרגישה ככה?

אני מפסיקה לנסות! מי שרוצה ינסה בעצמו, אבל היות ואף אחד לא רוצה, אני אלך לקרוא ספר.. שם עוד יש סיכוי לסוף טוב.