לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עז מחליקה על בננה


I want to become the great person my puppies think I am.

כינוי: 

בת: 30





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

מלחמה באויב המיקרוסקופי


זהו. עברו ארבעה ימים ורשמית נמאס לי. ניסיתי הכול: לישון, להשלים שיעורים, לקחת סמים (המאושרים ע"י משרד הבריאות. חלילה שאובן באופן שגוי), לחשוב מחשבות חיוביות, אבל אף אחד מהדברים האלה לא גרם לי לדלוף פחות, ולא הביא את איברי הגוף השונים שלי לידי הבנה שאם הם רוצים תשומת לב, הדגשת נוכחותם בכאב, אינה הדרך האולטימטיבית להשיג אותה. כמה כבר אדם יכול לסבול שהייה במיטה וחוסר מעש? התשובה מן הסתם תהיה: זה משתנה ולא חייבים להעביר את היום בחוסר מעש. טוב, אני רוצה לראות אתכם עם אף נוזל והתעטשויות בתדירות של שתי דקות, ושיעולים (שמשתפרים קצת למען האמת, אבל עדיין אורבים מעבר לפינה בכל פעם שאני רוצה לצחוק. מה שגורם לי לא לרצות לצחוק, וכשאדם מגיע למצב שבו הוא עוצר את עצמו מלהיות שמח כדי שלא ימצא את הגרון שלו על השולחן לפניו בשנייה שאחר כך.. טוב.. תחליטו אתם אם כך זה אמור להיות..), מנסים לעשות שיעורי בית במתמטיקה או מוצאים תנוחה נוחה מספיק כדי לקרוא בה ספר למשך יותר מעשר דקות רצופות.

נו טוב.

יעבור בסופו של דבר. או שלא (בתקווה שכן).

נכתב על ידי , 10/1/2009 07:31  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





7,960
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליקריש ירוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליקריש ירוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)