זהו. יום מנוחה. סוף סוף. כמה טוב שהסיוט (הזה לפחות) הסתיים, ואפשר לנשום קצת לרווחה ולהתכונן לסיוט הבא.

אז מי שלא יודע... הסיוט שאני מדבר עליו זה שלוש המתכונות שהיו לי השבוע.

וכמו שאני רגיל, אפשר גם טיפה לחפור על זה.

יום ראשון - 8 בבוקר, מתכונת במתמטיקה. באתי אחרי שחרשתי כל השבת, ועדיין הייתי ממש רחוק מלהיות מוכן. להפתעתי המתכונת הייתה די קלה, אבל כמובן, גם דברים קלים חייבים ללכת אצלי קשה. אחרי שהגשתי ודיברתי עם אנשים, גיליתי אצלי צרור טעויות. הכל טוב ויפה, אבל היום אני מגלה שמחרתיים קבעו לנו מתכונת חוזרת. ומישהו "בהחלט" טרח להודיע לכולם.

יום שלישי - 8 בבוקר, ליתר דיוק 8:07, כי איחרתי, אבל איחרתי בסטייל, כלומר הגעתי 3 דקות לפני שהמחכנת ביקרה בכיתה ורשמה את כל מי שמאחר (" מה זה צריל להיות...איך הם מעיזים לאחר למתכונת!?!" נאמר בקול ממש מגעיל, כמו שהמחנכת שלי יודעת לעשות). ואני יושב לעצמי מתנשף, אבל שמח שאני לא באותה הקדירה.

השעה 11:40, סיימתי את המבחן, כולל ניצול כמעט מלא של הארכת הזמן שלי. אני יוצא כמו זומבי מהחדר, כל הראש שלי מלא בשאריות של "מחסנית...... טיפוס נתונים...... תוווורררר מאדאפאקא!!!" והראש הזה טירטר, צירצר וקיצקץ לפחות עד אחר הצהריים.

בקיצור, גם פה אני חושב שלא יצאתי נקי, כי בניסיון לפתור שאלה מעצבנת ברמות, הכנתי סלט ירקות. מקווה שהוא יהיה טעים, כי אם לא, אז המורה אפילו לא תנסה לאכול אותו, ותזרוק אותו לפח, ביחד עם הנקודות של אותה השאלה.

יום שישי, כלומר היום, השעה...8 בבוקר כמובן (אין, לא יכולים לתת לאנשים לישון לפני מגן... זונות!), הפעם לשם שינוי לא איחרתי, אבל נחזור לשעה קצת יותר מוקדמת, עשרה לשמונה. אני יושב בכיתה, מנסה להתעלם מהרעש, ולזכור משהו ממה שאני קורא, שזה במקרה היה "הפעילות המדינית למען הקמת המדינה". כן... אני יושב 10 דקות לפני המגן, ומנסה ללמוד אליו. וזה עוד אחרי שאתמול ישבתי מ- 1 בצהריים, עד 3 בלילה (הייתי לומד יותר, אבל ב- 3:10 מצאתי את עצמי ישן עם הראש על השולחן) ולמדתי היסטוריה. ועדיין, או שלמדתי לאט מדי, או שלא יודע מה, אבל היום בבוקר גיליתי שלא למדתי אף נושא בשביל יחידת ההעמקה, ששוויה לא פחות ולא יותר, אלא בדיוק 25 נקודות. אז אותן ה- 25 דקות שכללו נסיעה באוטובוס + ישיבה בכיתה (בימי שישי האוטובוס נוסע מהר, מהר מדי אפילו, לא נתן לי ללמוד המניאק...), אז באותו הזמן ניסיתי להשלים את החסר, לא הצלחתי ללמוד אפילו נושא אחד שלם, אבל למזלי אחת השאלות הייתה על אותו הקמצוץ-נושא שבדיוק הספקתי לזכור.

בסוף סוף, הלך טוב, לראשונה השבוע.

עכשיו מנוחה של יום, ואז אני אצטרך לחדש את הרומן שלי עם המחסנית והרשימה, שלא יהיה כל כך ארוך, ביום רביעי אני זורק את "אהובתי" המחסנית, אבל עד אז אני צריך להשתדל ולהתכונן לנטישה, ככה כדי שליידי מחסנית הנכבדה, והשוליה הממזר שלה, מיסטר תור, לא ימררו לי את החיים ביום רביעי.

DAS IST EINE ENDE AUF DIE HAFIRA 

(לא יודע בדיוק מה אמרתי פה, אבל שלפתי את כל מילות היחס שאני יודע בגרמנית, בסדר אקראי חחחחח)

שבת שלום.