נמחק מה שנכתב אתמול, ונכתוב מחדש, על ראש רענן יותר.

אז מה חדש אצל החופר?

הרומן שלי עם צה"ל, או ליתר דיוק עם חמ"ן נמשך ועובר לשלבים הראשוניים של קשר רציני (מי שלא זוכר מה זה חמ"ן, ומה הפירושים המגוונים לראשי-תיבות אלה, מוזמן לעיין באחד הפוסטים הראשונים של חודש מאי).

אז אתמול נסענו עם ליז (שגם קיבלה זימון) ל- "בית השיריון" ביד אליהו בשביל מבחני קבלה לחמ"ן, בית השיריון התגלה כבניין קטן ופשוט, כמו כל בניין ששייך לצה"ל. הדבר היחיד כנראה שבולט לעין במקום הזה, זה טנק אמיתי שעומד ליד הכניסה על סטנט מבטון, ונראה ממש מגניב. 

נמשיך. אחרי שחיכינו שעה שלמה כי הגענו מוקדם, הושיבו אותנו באולם מלא שולחנות וחפרו לנו (טוב לא ממש חפרו) הרצאה על מה זה חמ"ן ומה התפקיד שאנחנו נבחנים עליו. אחרי ההרצאה והפסקה קצרה התחיל החלק המתיש של היום: המבחנים. ולא סתם מבחנים אלא מבחנים מעצבנים שחופרים בשכל.

מבחן באנגלית ברמת פסיכומטרי, שבו גיליתי שאם אני לא אחרוש לקראת הפסיכומטרי אני לא הולך להצליח בחלק של אנגלית. בעעח. אחר כך התחילו מבחנים סטייל צו ראשון, שכנראה אני לא זוכר כמה מהם, אבל העיקריים היו: מבחן ידיעת עברית עם כל מיני ביטויים ומושגים, שהאדם הממוצע יפגוש רק בספרים מסויימים, מבחן הוראות (שהיה די באותה מתכונת של המבחן בצו ראשון), מבחן השלמת מילים לפי קשר הגיוני, שהיה המבחן הכי חופר והכי מוזר, וחלק מהתשובות שם פשוט ניחשתי, מבחן הבנת טקסטים, מבחן ידע כללי (חייב לציין שהמבחן הודפס על נייר בד במכונת דפוס! לפני שלצה"ל היו מחשבים בכלל, כלומר זמן ההדפסה המשוער שלו הוא בערך לפני 20 שנה, ורלוונטיות השאלות לזמננו הייתה בהתאם) ולבסוף עוד שאלון עם 300 שאלות על עצמך, שאלות חופרות למדי.

וסוף סוף חופש! בשעה 3 פלוס מינוס, עפנו משם.

ועכשיו צריך לחכות כדי לראות אם עברתי או לא. ואם יזמינו אותי לשלב ב'.

מכאן המסקנה: הצבא זה מקום חופר פי 4 מהבלוג הזה.

ומה עם הבגרויות?

ביום ראשון הייתה לי מתכונת בפיזיקה, שבה גיליתי עד כמה אני לא יודע פיזיקה. במכניקה עוד הלך לי בסדר, ועדיין אני לא יכול להעריך מה יהיה הציון שלי. בחשמל אני כבר מרגיש מצויין את הציון: נכשל. כתבתי שם כל כך הרבה שטויות שגם לי מפחיד כבר לחשוב על זה. עכשיו עומדת השאלה הגדולה: לגשת או לא לגשת לבגרות בחשמל? (יענו TO BE OR NOT TO BE). בינתים אני אומר לעצמי שאני אחכה עד יום שלישי, כשאני אלך לבצפר בפעם הבאה, כדי לקבל תעודות (כן, אנחנו כבר לא לומדים), ושם אני אברר את הציון. הדבר המעודד היחיד הוא שהיו לי ציונים לא רעים במשך השנה, בסביבות ה- 80, אז יש מצב שהמורה יתחשב בי, ולא יתן לי 40 בתור ציון הגשה בחשמל. אתמול קיבלתי עצה די חכמה מאימא שלי, ולשונה הוא: "אפילו אם תקבל הגשה 60, ותקבל 100 בבגרות, יהיה לך ציון ממוצע לגמרי לא רע"... הכל טוב ויפה, רק נשכחה פה העובדה הקטנה והמצערת: אין כל סיכוי שבעולם שאני אקבל 100 בבגרות בחשמל, ובייחוד כשעוד נכשלתי במגן. בעח, נחיה (עד יום שלישי) ונראה.

ולמתכונת היותר נחמדה ופחות מצערת: לשון, שהייתה ביום שלישי. כמובן כמו שאני יודע להרוס הכל, גם בה עשיתי מספיק טעויות, שיורידו לי את הציון בכמה נקודות טובות. אבל נקווה לטוב, כי המצב בלשון בהיר פי 4 יותר מהמצב בפיזיקה.

ו... אין לי יותר על מה לחפור בינתים. גם ככה חפרתי מספיק.

(פאק, גיליתי שבזמן האחרון, השורש ח.פ.ר מופיע פה לעיתים קרובות מדי, יותר מכל שורש אחר. צריך להיגמל)

הדליקו נר לחופר!

שבת שלום.