אם אתם עובדים על פרוייקט במחשבים במשך חצי יום, ואז פתאום בא לכם להתבטל כמה דקות... מה עושים? יש פיתרון! כותבים פוסט...

*

ה- VB הזה כבר עולה לי על העצבים, פרוצדורות ומודולים כבר יוצאים לי מהנחיריים במצב צבירה של גז, ואליהם מצטרפים הדאטאבייסס, שמצאו את דרכם החוצה באותה הצורה, רק שהפעם דרך האזניים...

מחרתיים יש לי מתכונת בספרות... ולא נגעתי בזה אפילו שניה עדיין. מתי זה יגמר??

אגב, שלא תחשבו שאני מסכן, כי אני ממש לא. יש יותר מסכנים ממני, הרבה יותר =\

*

מישהו יודע איזה תאריך היום? 05.06.07

חוץ מהעובדה שזה תאריך יפה, היום בדיוק 40 שנה מאז פרצה מלחמת ששת הימים, אותה מלחמה נחמדה, שהפכה את ישראל ממדינה מסכנה, שכל עמי האיזור מתים לזרוק את תושביה למימי הים התיכון, למדינה שכולם יראים ממנה. (לא שהערבים וויתרו על הרצון לזרוק אותנו לים, אבל באותו זמן הם די התחילו לפחד שאנחנו נהיה אלה שנזרוק אותם, לכן סתמו את הפה).

מלחמה, שתוך 6 ימים, מדינה עם אוכלוסיה של 2 ומשהו מיליון איש, הביסה 3 צבאות חזקים שהסתייעו בעוד חצי תריסר צבאות אחרים. אך גם מלחמה, שכפי שהסתבר לאחר שנים, יצרה יותר בעיות מאשר פתרה.

פתחתי וואלה לפני כמה דקות, וכמה כותרות קפצו לי לעין. הבולטת מביניהן דיברה על הערכה של הצבא שיש סיכוי למלחמה בקיץ, הפעם ב- 2 חזיתות. (זה יוצר רושם כאילו בזמן מלחמת לבנון השניה הקסאמים והחמאס נעלמו באורח פלא...).

אז צה"ל יקר, אם כבר אתם חוזים אפשרות למלחמה בקיץ, ואני מאמין שאף אחד לא רוצה לחזור על התסריט של הקיץ הקודם, אז למה לא להתכונן ככה, שאם כמה ערבושים ירצו לנסות אותנו, אז שיקבלו "מלחמת ששת הימים" טייק 2... זה בטוח יגרום לשקט לפחות ל- 10 השנים הקרובות. נקודה למחשבה.

אפרופו מלחמת ששת הימים. נזכרתי שלפני שנה בדיוק, פירסמתי ליריקה של שיר ממש נחמד של SABATON, לשיר קוראים "קונטרסטרייק" (CounterStrike), והוא מדבר, איך לא, על מלחמת ששת הימים.

אז למי שרוצה להיזכר, הנה הקישור לאותו הפוסט (הפוסט היה על כל מיני נושאים, השיר די למטה):

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=133523&blogcode=4118338

*

טוף, עכשיו כנראה שאני אחזור לפרוייקט.

דאטאבייס חמוד שלי, הנה אני בא...

=\

יום טוב.

לפני שאני מכריח את עצמי ללכת ללמוד לפסיכומטרי (זה קשה לשכנע את עצמי, ביחוד כשאני לא מרגיש הכי טוב), אפשר למלא איזה שאלון מתוך שיעמום, שביקשו ממני למלא.

נ.ב. המודיעין לא שכח אותי.... יאי.... לא יודע למה הם התעכבו ככה, אבל היום פיינלי הגיע אלי הזימון להמשך המיונים. =)

והשאלון:

5 דברים על מהות הקיום שלי:

1. להצליח. אם לא הצלחתי, אז להצליח בפעם הבאה.

2. להיות מעורב.

3. להיות עם חברים, שונא להיות לבד.

4. מוזיקה וספרים, אם אין את האחד, תמיד יהיה את השני.

5. לטייל, כמה שיותר - יותר טוב.

5 דברים שמגעילים אותי:

1. שקרנים.

2. צבועים.

3. פוחויסטים. (הרוסים יבינו).

4. אלה שעושים ראש קטן בכל דבר. 

5. חרקים למיניהם. אם יכולתי, הייתי מוציא אותם מההגדרה - בעלי חיים.

5 הרגלים שלי: 

1. אינטרנט. זה כפייתי. מחשב בלי אינטרנט זה לא מחשב בשבילי.

2. לצאת מהבית, לנעול את הדלת בהיסח הדעת, וכשאני למטה, להסתובב, ולחזור למעלה לבדוק שבאמת נעלתי אותה. הרגל סבתא לחלוטין.

3. לאחר. הרגל מעצבן.

4. בלאגן. אם ראיתם את החדר שלי מסודר מתישהו, אז זה לא היה החדר שלי.

5. להתבטל.

5 דברים שתמיד תמצאו אצלי בתיק:

1. צרור מפתחות.

2. תעודת זהות. (לאור מקרים מסויימים, אני לא יוצא בלעדיה יותר).

3. עט ודף. למקרה שלא יבוא.

4. פלאפון.

5. ארנק.

5 דברים שהייתי קונה אם הייתי טחון:

1. עוד מחשב. אני ואימא שלי לעתים קרובות לא מצליחים לחלק בינינו את האחד שיש.

2. קונה לעצמי אוטו אחרי שאסיים את הרישיון. אבל בגלל שאני לא טחון, אז האוטו יחכה לאחרי הצבא.

3. פותח לעצמי איזו חברה לאכסון אתרים או חברת אינטרנט אחרת. תמיד חלמתי על זה, אבל תמיד היה לי חבל על הכסף למקרה שאכשל (שלעובדה הזאת יש הסתברות גבוהה מאוד).

4. מצלמה מקצועית. משהו כזה סוס עם 8 מגה-פיקסל, ועדשה בגודל כף היד שלי. 

5. מבקר באירופה לעתים קרובות יותר. בייחוד במזרח אירופה.

5 דברים שאני לעולם לא אעשה:

1. אפקיר את האנשים שחשובים לי.

2. אעשה משהו שבוודאות יגרום צער למשפחה שלי.

3. אקח סמים, אפילו הקלים ביותר.

4. אעשה דברים לא כשרים, בגלל בצע כסף.

5. אצא לציד, ארצח בעלי חיים בשביל השעשוע.

5 אנשים שיענו על השאלון הזה:

כל מי שקורא את זה, ובא לו באותו רגע לענות, מוזמן.

יום טוב וסופשבוע נעים = )

נמחק מה שנכתב אתמול, ונכתוב מחדש, על ראש רענן יותר.

אז מה חדש אצל החופר?

הרומן שלי עם צה"ל, או ליתר דיוק עם חמ"ן נמשך ועובר לשלבים הראשוניים של קשר רציני (מי שלא זוכר מה זה חמ"ן, ומה הפירושים המגוונים לראשי-תיבות אלה, מוזמן לעיין באחד הפוסטים הראשונים של חודש מאי).

אז אתמול נסענו עם ליז (שגם קיבלה זימון) ל- "בית השיריון" ביד אליהו בשביל מבחני קבלה לחמ"ן, בית השיריון התגלה כבניין קטן ופשוט, כמו כל בניין ששייך לצה"ל. הדבר היחיד כנראה שבולט לעין במקום הזה, זה טנק אמיתי שעומד ליד הכניסה על סטנט מבטון, ונראה ממש מגניב. 

נמשיך. אחרי שחיכינו שעה שלמה כי הגענו מוקדם, הושיבו אותנו באולם מלא שולחנות וחפרו לנו (טוב לא ממש חפרו) הרצאה על מה זה חמ"ן ומה התפקיד שאנחנו נבחנים עליו. אחרי ההרצאה והפסקה קצרה התחיל החלק המתיש של היום: המבחנים. ולא סתם מבחנים אלא מבחנים מעצבנים שחופרים בשכל.

מבחן באנגלית ברמת פסיכומטרי, שבו גיליתי שאם אני לא אחרוש לקראת הפסיכומטרי אני לא הולך להצליח בחלק של אנגלית. בעעח. אחר כך התחילו מבחנים סטייל צו ראשון, שכנראה אני לא זוכר כמה מהם, אבל העיקריים היו: מבחן ידיעת עברית עם כל מיני ביטויים ומושגים, שהאדם הממוצע יפגוש רק בספרים מסויימים, מבחן הוראות (שהיה די באותה מתכונת של המבחן בצו ראשון), מבחן השלמת מילים לפי קשר הגיוני, שהיה המבחן הכי חופר והכי מוזר, וחלק מהתשובות שם פשוט ניחשתי, מבחן הבנת טקסטים, מבחן ידע כללי (חייב לציין שהמבחן הודפס על נייר בד במכונת דפוס! לפני שלצה"ל היו מחשבים בכלל, כלומר זמן ההדפסה המשוער שלו הוא בערך לפני 20 שנה, ורלוונטיות השאלות לזמננו הייתה בהתאם) ולבסוף עוד שאלון עם 300 שאלות על עצמך, שאלות חופרות למדי.

וסוף סוף חופש! בשעה 3 פלוס מינוס, עפנו משם.

ועכשיו צריך לחכות כדי לראות אם עברתי או לא. ואם יזמינו אותי לשלב ב'.

מכאן המסקנה: הצבא זה מקום חופר פי 4 מהבלוג הזה.

ומה עם הבגרויות?

ביום ראשון הייתה לי מתכונת בפיזיקה, שבה גיליתי עד כמה אני לא יודע פיזיקה. במכניקה עוד הלך לי בסדר, ועדיין אני לא יכול להעריך מה יהיה הציון שלי. בחשמל אני כבר מרגיש מצויין את הציון: נכשל. כתבתי שם כל כך הרבה שטויות שגם לי מפחיד כבר לחשוב על זה. עכשיו עומדת השאלה הגדולה: לגשת או לא לגשת לבגרות בחשמל? (יענו TO BE OR NOT TO BE). בינתים אני אומר לעצמי שאני אחכה עד יום שלישי, כשאני אלך לבצפר בפעם הבאה, כדי לקבל תעודות (כן, אנחנו כבר לא לומדים), ושם אני אברר את הציון. הדבר המעודד היחיד הוא שהיו לי ציונים לא רעים במשך השנה, בסביבות ה- 80, אז יש מצב שהמורה יתחשב בי, ולא יתן לי 40 בתור ציון הגשה בחשמל. אתמול קיבלתי עצה די חכמה מאימא שלי, ולשונה הוא: "אפילו אם תקבל הגשה 60, ותקבל 100 בבגרות, יהיה לך ציון ממוצע לגמרי לא רע"... הכל טוב ויפה, רק נשכחה פה העובדה הקטנה והמצערת: אין כל סיכוי שבעולם שאני אקבל 100 בבגרות בחשמל, ובייחוד כשעוד נכשלתי במגן. בעח, נחיה (עד יום שלישי) ונראה.

ולמתכונת היותר נחמדה ופחות מצערת: לשון, שהייתה ביום שלישי. כמובן כמו שאני יודע להרוס הכל, גם בה עשיתי מספיק טעויות, שיורידו לי את הציון בכמה נקודות טובות. אבל נקווה לטוב, כי המצב בלשון בהיר פי 4 יותר מהמצב בפיזיקה.

ו... אין לי יותר על מה לחפור בינתים. גם ככה חפרתי מספיק.

(פאק, גיליתי שבזמן האחרון, השורש ח.פ.ר מופיע פה לעיתים קרובות מדי, יותר מכל שורש אחר. צריך להיגמל)

הדליקו נר לחופר!

שבת שלום.