לפעמים אני נדהם, כמה עוד שיאים יכולים לשבור הטמטום והשחיתות בממשלה ובכנסת של מדינת ישראל.

כש- 120 ליצנים אינטרסנטים מנהיגים את המדינה, וכל אחד חושב רק איך לחמם את התחת שלו על כיסא בכנסת, יכולה להיות לנו מדינה נורמלית?

הציבור קורא את פניני החוכמה שמובעים בכנסת, מנענע בראשו מצד לצד במחשבה של "מצב קשה קשה", וממשיך בענייניו.

בינתים, בבניין הכנסת, מאשרים חוקים מגוחכים, מעלים הצעות מטומטמות, שלמרבה הפלא (או לא למרבה הפלא) זוכות לתמיכה רחבה, וכמובן, כשאיזה ח"כ מנסה להבריק, ומעלה חוק נדרש והגיוני, אך שלא עולה בקנה מידה אחד עם המשחקים הפוליטיים בממשלה, חוק כזה לא יעבור. חד וחלק. ברית המועצות, גרסת 2007, בארץ הקודש.

רק בכנסת שלנו, אנו שומעים לראשונה על עובדת קיומו של ח"כ אלמוני ממפלגת הגמלאים (!), בהקשר של פרשת הטרדה מינית (!!!)

רק בכנסת שלנו, יכולה ליפול הצעת חוק, הבאה למנוע שחיתות, ושנהגתה כתוצאה מניסיון מר עם רמטכ"ל כושל, שמכירת תיק המניות שלו עמדה בסדר עדיפות גבוה יותר, מגורל המדינה. 
רק בכנסת שלנו, יכול לעבור חוק אינטרסנטי עם מראה של חוק חשוב. נראה לכם לח"כים באמת אכפת אם רוכבי האופניים ילבשו קסדה? מה שמעניין אותם זה עוד הסכם מתחת לשולחן עם יבואני הקסדות, שיביא לאותם ח"כים עוד מזומנים לכיס.

רק במדינה שלנו, ח"כים, ראשי ממשלה, נשיאים, יכולים להיות מואשמים בפשעים כאלה ואחרים, אך הם בחיים לא יתפטרו, כל עוד לא יכריחו אותם. הכיסא חשוב מטיפת הכבוד.

רק בממשלה שלנו, יכולים להרכיב את אחד מתקציבי המדינה הגרועים ביותר, שפוגע בכל שכבה חלשה שרק אפשר, בצורה גרועה פי כמה אף משנות המיתון של תחילת העשור, ועוד כשמצב המשק סביר לחלוטין, ואחרי כל זאת עוד לקרוא לתקציב "חברתי-כלכלי"??!?!? צריך לתת לשר האוצר שלנו בעיטה הגונה, שתעיף אותו הרחק מהכיסא שלו, ועדיף גם הרחק מהכנסת בכלל. שילך לעשות תקציב חברתי לנכדים שלו, ושיקצץ להם קצת מכמות משחקי המחשב שהוא קונה להם.

אחרי זה עוד בוכים על הזוועות בתקופת נתניהו כשר אוצר?! "הזוועות" האלה הן גן-עדן בהשוואה למצב כיום...

אם חוק ההסדרים הנורא הזה יעבור, זה סימן שהגיע הזמן לברוח מהארץ הזאת... חד וחלק.

סוף חפירת פוליטיקה עצבנית למדי.

מתנגן: Sonata Arctica - Champagne Bath

(להפוך את זה לחלק קבוע?)

בלאט, כמה שנים לוקח לי לעשות פוסט, שבוע אני מורח אותו לפחות.

בקיצור. מה חדש?

הרבה.

החופש לא משעמם, וזה דבר מצויין.

עכשיו אני במהלכו של שבוע חופשי בין סוף העבודה לפסיכומטרי, ומחר יש לי תיאוריה ואני רחוק מלהרגיש מוכן.

נתחיל לפי הסדר:

ביום ראשון היה היום האחרון שלי בעבודה בדואר. סיימתי אותה סוף סוף. איזו הקלה.

לא שלא אהבתי את העבודה שם, להפך, אפשר להגיד שזו הייתה העבודה הכי טובה שעבדתי בה אי פעם, הרבה יותר טובה מגלובס (שאליו אני אאלץ לחזור), וכמובן הרבה יותר טובה מניקיון משרדים במשטרה, אבל אני עדיין שמח שסיימתי אותה, כי חודש שלם מספיק לגמרי, וצריך קצת לנוח. 

סוף סוף אני אוכל לנסוע לאלנבי בשביל כל מטרה אחרת, וממש לא כדי לחלק מכתבים חחח.

ואחרון אחרון, סוף סוף אני לא צריך לקום ב- 5 בבוקר, ולא להיות בעבודה בשעות שנראות ככה:

עניין אחר:

בינתים אני די מתקדם בלימודי הנהיגה שלי, מחר כבר שיעור שמיני. כמובן שאני עושה עדיין צרורות של טעויות טפשיות, ואף כמעט דורס אנשים שממהרים יותר מדי לעבור את הכביש (אוופס), אבל אני משתפר עם הזמן. וכמו שנאמר קודם... מחר גם תיכננתי לגשת לתיאוריה. בהצלחה לי.

עניין אחר אחר:

ביום שישי בלילה, במקום לשבת באיזה גינה ציבורית או במדיטק, החלטנו לגוון, התארגנו ועשינו פיקניק בפרס. היה נחמד ביותר, ויש גם תמונות. אבל במחשבה שנייה אני לא אעלה אותן בינתים, אלא אתן לאנשים אחרים לעשות את זה אצלהם בבלוג. =)

עריכה: כן, יש כבר תמונות

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=84069&blogcode=4594552

תהנו.

וסתם משהו נחמד שרציתי לפרסם פה:

לפני 3 שבועות, עשינו סוג של מפגש פורום בעזריאלי עם כמה אנשים שאני בקשר איתם כבר שנה. וכמובן הבאתי איתי מצלמה וניסיתי את כוחי בתמונות "אומנותיות" (חחח עאלק).

תשפטו בעצמכם: (נא ללחוץ על הסליידים בשביל התמונה הגדולה)

סוף סוף התחילו לבנות את המגדל המרובע...

 The eternal way to heaven... =)

 "מחנה ריכוז תל אביב"

ואחרון אחרון:

נכון שהייתם רוצים לנגן לפחות בחצי מהרמה שלו?

http://he.metacafe.com/watch/59775/electric_guitar_virtuoso/

 כדאי לראות את כל הקטע עד הסוף.

יאללא... סיימתי לחפור להיום, והלכתי ללמוד תיאוריה.

יום טוב =)

נמחק מה שנכתב אתמול, ונכתוב מחדש, על ראש רענן יותר.

אז מה חדש אצל החופר?

הרומן שלי עם צה"ל, או ליתר דיוק עם חמ"ן נמשך ועובר לשלבים הראשוניים של קשר רציני (מי שלא זוכר מה זה חמ"ן, ומה הפירושים המגוונים לראשי-תיבות אלה, מוזמן לעיין באחד הפוסטים הראשונים של חודש מאי).

אז אתמול נסענו עם ליז (שגם קיבלה זימון) ל- "בית השיריון" ביד אליהו בשביל מבחני קבלה לחמ"ן, בית השיריון התגלה כבניין קטן ופשוט, כמו כל בניין ששייך לצה"ל. הדבר היחיד כנראה שבולט לעין במקום הזה, זה טנק אמיתי שעומד ליד הכניסה על סטנט מבטון, ונראה ממש מגניב. 

נמשיך. אחרי שחיכינו שעה שלמה כי הגענו מוקדם, הושיבו אותנו באולם מלא שולחנות וחפרו לנו (טוב לא ממש חפרו) הרצאה על מה זה חמ"ן ומה התפקיד שאנחנו נבחנים עליו. אחרי ההרצאה והפסקה קצרה התחיל החלק המתיש של היום: המבחנים. ולא סתם מבחנים אלא מבחנים מעצבנים שחופרים בשכל.

מבחן באנגלית ברמת פסיכומטרי, שבו גיליתי שאם אני לא אחרוש לקראת הפסיכומטרי אני לא הולך להצליח בחלק של אנגלית. בעעח. אחר כך התחילו מבחנים סטייל צו ראשון, שכנראה אני לא זוכר כמה מהם, אבל העיקריים היו: מבחן ידיעת עברית עם כל מיני ביטויים ומושגים, שהאדם הממוצע יפגוש רק בספרים מסויימים, מבחן הוראות (שהיה די באותה מתכונת של המבחן בצו ראשון), מבחן השלמת מילים לפי קשר הגיוני, שהיה המבחן הכי חופר והכי מוזר, וחלק מהתשובות שם פשוט ניחשתי, מבחן הבנת טקסטים, מבחן ידע כללי (חייב לציין שהמבחן הודפס על נייר בד במכונת דפוס! לפני שלצה"ל היו מחשבים בכלל, כלומר זמן ההדפסה המשוער שלו הוא בערך לפני 20 שנה, ורלוונטיות השאלות לזמננו הייתה בהתאם) ולבסוף עוד שאלון עם 300 שאלות על עצמך, שאלות חופרות למדי.

וסוף סוף חופש! בשעה 3 פלוס מינוס, עפנו משם.

ועכשיו צריך לחכות כדי לראות אם עברתי או לא. ואם יזמינו אותי לשלב ב'.

מכאן המסקנה: הצבא זה מקום חופר פי 4 מהבלוג הזה.

ומה עם הבגרויות?

ביום ראשון הייתה לי מתכונת בפיזיקה, שבה גיליתי עד כמה אני לא יודע פיזיקה. במכניקה עוד הלך לי בסדר, ועדיין אני לא יכול להעריך מה יהיה הציון שלי. בחשמל אני כבר מרגיש מצויין את הציון: נכשל. כתבתי שם כל כך הרבה שטויות שגם לי מפחיד כבר לחשוב על זה. עכשיו עומדת השאלה הגדולה: לגשת או לא לגשת לבגרות בחשמל? (יענו TO BE OR NOT TO BE). בינתים אני אומר לעצמי שאני אחכה עד יום שלישי, כשאני אלך לבצפר בפעם הבאה, כדי לקבל תעודות (כן, אנחנו כבר לא לומדים), ושם אני אברר את הציון. הדבר המעודד היחיד הוא שהיו לי ציונים לא רעים במשך השנה, בסביבות ה- 80, אז יש מצב שהמורה יתחשב בי, ולא יתן לי 40 בתור ציון הגשה בחשמל. אתמול קיבלתי עצה די חכמה מאימא שלי, ולשונה הוא: "אפילו אם תקבל הגשה 60, ותקבל 100 בבגרות, יהיה לך ציון ממוצע לגמרי לא רע"... הכל טוב ויפה, רק נשכחה פה העובדה הקטנה והמצערת: אין כל סיכוי שבעולם שאני אקבל 100 בבגרות בחשמל, ובייחוד כשעוד נכשלתי במגן. בעח, נחיה (עד יום שלישי) ונראה.

ולמתכונת היותר נחמדה ופחות מצערת: לשון, שהייתה ביום שלישי. כמובן כמו שאני יודע להרוס הכל, גם בה עשיתי מספיק טעויות, שיורידו לי את הציון בכמה נקודות טובות. אבל נקווה לטוב, כי המצב בלשון בהיר פי 4 יותר מהמצב בפיזיקה.

ו... אין לי יותר על מה לחפור בינתים. גם ככה חפרתי מספיק.

(פאק, גיליתי שבזמן האחרון, השורש ח.פ.ר מופיע פה לעיתים קרובות מדי, יותר מכל שורש אחר. צריך להיגמל)

הדליקו נר לחופר!

שבת שלום.