והנה תקציר קטן של השבוע:

פרק א' - דרום

פרק ב' - The New Work

פרק ג' - צפון

פרק ד' - שרביט

פרק ה' - נספחים ותוספות

כן, טוב שלא הוספתי גם פרולוג ואפילוג, וככה הייתה יוצאת לי נובלה שלמה.

נתחיל -

יום ראשון - שבו הגיע למימוש סוף סוף משהו שאני מתכנן כבר... אהמ... שנה וחצי? וכל פעם זה נדחה בגלל משהו אחר....

והפעם התכנון היה די קצר... יומיים לפני החלטתי ועוד באותו יום הכל היה מתוכנן פיקס (על הנייר לפחות).

והיעד היה מוזיאון חיל האוויר בחצרים.

ככה ביום ראשון בבוקר יצאנו אני וחבר שלי לתחנת הרכבת "ההגנה" כדי לתפוס את הרכבת של 09:48 לבאר שבע. כאן אני חייב להזכיר למה כתבתי שהתיכנון עבד רק על הנייר: לפי החישובים שלי, ובהסתמך על העובדה שהרכבות לא עומדות בפקקים, וגם אם כן, 10 בבוקר זאת כבר לא שעת שיא... אז על פי לוח הזמנים היינו אמורים להיות בבאר שבע ב- 11:14, ואחרי עשרים דקות לתפוס את קו 31 מהתחנה המרכזית של בירת הנגב, ישר למוזיאון.

אבל תכנונים כידוע עובדים רק על הנייר... וישראל זה לא יפאן או אירופה לפחות, התוצאה: הרכבת המיוחלת הגיעה באיחור של 23 דקות (!)... מה שאומר, שהגענו לבאר שבע 3 דקות אחרי שהאוטובוס שהיינו אמורים לעלות עליו כבר נסע.

באותו זמן כבר לא היה אכפת לי מהאיחור ומהפאק בתוכניות, ופשוט הלכנו לסייר בקניון שלהם, ולהעביר את ה- 50 ומשהו דקות שנותרו לנו עד האוטובוס הבא.

גילוי מספר 1: אותה "גלידה באר-שבע" המפורסמת מקניון חולון, היא כזאת רק פה בחולון, כי בקניון הראשי והיחיד בבירת הנגב, יש לה נציגות של דוכן קטן ומסכן, עם אפשרויות מוגבלות למדי. נו מה? הייתי בטוח שאני אמצא שם גלידריה מפוארת ועצומה בגודלה, כיאה לשמה. התבדיתי.

כעבור 50 דקות מצאנו את עצמינו נדחסים לאוטובוס מלא חיילים שנסעו לבסיס שלהם (זה היה יום א' הרי). אנחנו וכמו כן משפחה של בדואים, היינו הנציגות האזרחית היחידה באוטובוס.

אחר כך הגיע החלק היותר כיף של הטיול... המוזיאון עצמו... וזכיתי לראות את כל אותן הנוסטלגיות וכלי התעופה שעד אז ראיתי רק בספרים. וכדי שלא יהיה משעמם הנה תמונה, אחת מני רבות שצילמתי שם:

(אני, ואחד המיגים שנתפס שלל מצבאות ערב)

גילוי מספר 2: מש"ק ממטרות הוא כנראה תפקיד אמיתי בצה"ל.

אנחנו מטיילים במוזיאון, פתאום אנחנו קולטים 2 חיילים שעוברים על הדשא ומדליקים את כל הממטרות, אחר כך הולכים לדשא ליד ועושים את אותו הדבר. כאן לא התאפקתי וכשאחד מהם עבר לידנו, שאלתי אותו... "תגיד מש"ק ממטרות זה תפקיד קשה?" חחח קודם כל הוא צחק, אחר כך הוא מילמל משהו שהיה מאוד דומה ל "ס'עמק אתה"... ואחר כך הוא פשוט הלך. בכל הזמן הזה לא שמעתי הפרכה אחת אפילו לקיומו של התפקיד. משמע, יש כזה דבר.  

אחרי שוטטות של כמה שעות במוזיאון, התעייפנו כהוגן (אפילו שהלחות בבאר שבע נמוכה, עדיין, הטמפרטורה שם גבוהה ב- 6 מעלות מאשר בגוש דן), ועלינו על האוטובוס חזרה לבאר שבע, כדי לעשות את הג'ורני בק הום.

הפעם דווקא קיבלנו הרבה נחת מרכבת ישראל, כי קודם כל היא לא איחרה (זה כבר היה יכול להיות לגמרי לא מצחיק אם היא הייתה מאחרת, כי הרי באר שבע זאת תחנת המוצא שלה), שנית, היא הייתה מרווחת יותר מרכבת הקומותיים שנסענו בה בבוקר, ושלישית, היא הייתה כמעט ריקה, מה שהיה כל כך נהדר, אחרי נסיעת הבוקר, כשבקושי מצאנו מקום ברכבת שהייתה מלאה באפס מקום במי? חיילים כמובן.

הערה לסיכום: אפשר להגיד שבאותו יום ישבתי ב- 5 סוגים של כלי רכב: רכבת, אוטובוס, מטוס (צוקית), מסוק (יוז טאו דיפנדר קטן מאוד), וכמובן אופניים...

כעבור יומיים:

התחלתי את היום הראשון שלי בעבודה ברשות הדואר, הממ סליחה - דואר ישראל.

מעכשיו ובמשך חודש אני דוור לכל דבר.

עד עכשיו עברתי יומיים של "התלמדות" שבו הייתי צריך להתרגל למיין את הדואר בבוקר, ואז לצאת לאיזור (אני מחלק באלנבי), ולחלק את הדואר לאנשים, בעיקר חנויות. עכשיו, אלנבי הוא רחוב לא רציונאלי, ואם כבר גרים שם אנשים, אז הם ממש לא רציונאליים, אנונימיים, ולפעמים אף משולי החברה, ככה שימים ראשונים אני עוד אלך עם דף איפה שרשום מי נמצא איפה.

ככה שיצא שביום הראשון עוד למדתי תוך הסתכלות על הדוורת שאותה אנחנו מחליפים, שחילקה את הדואר, וביום השני כבר נאלצתי להתמודד עם זה בעצמי. כמובן בפעם הראשונה זה לקח לי טונה זמן, אבל אני משתפר.

מיום ראשון, איי'ל בי אול ביי מייסלף. 

והיום:

אחרי שביום ראשון נדדתי לכיוון דרום, היום עשיתי את זה לכיוון ההפוך: כרמיאל (עם גיחה קצרה לחיפה, בדרך).

מה עשינו שם? אחד מהטורנירים הארציים של "שטו גדה קוגדה" (מי שיודע מה זה - מה טוב, מי שלא - בעיות שלו).

סך הכל היה נחמד, אפילו שפיספסנו את הניצחון בשלב המכריע, בגלל שיפוט עקום ביותר. אבל כמו שמישהו חכם אמר פעם, העיקר ההשתתפות.

גילוי מספר 3: או ליתר דיוק לא גילוי, אלא סתם to clear the point: האקלים בגוש דן חרא! וזאת עובדה.

ככל שתתרחק מהמקום הזה, תוכל לנשום באופן חופשי יותר, ולא תזיע.

זה נבדק והוכח מדעית בבאר שבע, וזה עוד יותר נבדק היום בכרמיאל.

עד כמה שאני לא אוהב את חולון, אני לא יכול להתעלם מהשנאה שלי לאקלים שפה.

נספח:

כידוע הציונים של מועד א' במתמטיקה ואנגלית כבר הגיעו:

באנגלית, אין מועד ב'.

ציון סופי של 95 בשאלון E מספק לגמרי.

במתמטיקה לעומת זאת יש ועוד איך יש מועד ב'.

כמתברר ניחשתי את הציון שלי בדיוק על הנקודה, 75.

כלומר, 82 סופי בשאלון 006. לא מספק.

(רק הבעיה ששכחתי כבר חצי מהחומר, ואני באמת שלא יודע איך אני אעבור את המועד ב' הארור הזה).

ועכשיו לחלק האחרון של אחד הפוסטים הכי ארוכים שהיו בבלוג הזה, אם לא הארוך שבהם:

כמתברר, עדי העבירה אלי את הגרסה החדשה של השרביט לפני יותר משבוע, ולא טרחה להגיד לי בכלל. לכן ניאלץ למלא:

ארבעה דברים שלא יודעים עליי:

1. אני חושב שאין כאלה, אני בן אדם חסר סודות כמוסים בצורה מפחידה.

2.

3.

4.

ארבעה מקצועות שבהם עסקתי בחיי:

1. מיחשוב ארכיון בית-ספרי.

2. ניקיון משרדים במשטרת ישראל.

3. סידור עיתונים בגלובס.

4. דוורות.

ארבעה סרטים שהייתי רואה שוב ושוב:

1. Beliy Bim, Chornoye Uho (אחד מהסרטים הרוסיים הכי יפים ועצובים שיצאו).

2. Offitsery (עוד סרט רוסי מופלא).

3. Piraty 20ogo Veka (אחד מסרטי האקשן הרוסיים הכי יפים).

4. Brilyantovaya Ruka, Operatsiya Y, וכל הקומדיות מהסדרה הזאת... נוסטלגיה.

וכן, הסרטים האהובים עלי הם ברובם סרטים שנוצרו בברית המועצות לשעבר, כי אז ידעו לעשות סרטים.

ארבעה מקומות שבהם גרתי:

1. אוקראינה (חרקוב)

2. חולון - מרכז העיר (3 דירות שונות).

3. חולון - נאות רחל (2 דירות).

4. עדיין גר פה.

ארבע סדרות טלוויזיה שאני אוהב:

1. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה ראיתי סדרות.

2. -

3. -

4. -

ארבע מקומות שהייתי בהם בחופשה:

1. גרמניה

2. יוון, טורקיה, איטליה ומונטנגרו

3. ספרד

4. אוסטריה, הונגריה וצ'כיה (בטיול אחד).

תכל'ס הייתי בעוד כמה, אבל אלה העיקריים.

ארבעה אתרי אינטרנט שאני מבקר בהם כל יום:

1. וואלה

2. מטאל בורד

3. גוגל

4. היידפארק

ארבעה מקומות שהייתי מעדיף להיות בהם עכשיו:

1. צפון הארץ.

2. ירושלים.

3. אירופה.

4. כל מקום שהוא לא גוש דן.

ארבעה קורבנות שיענו גם על השאלון הזה:

1. ג'ני

2. ענת

3. שני

4. דימה (אפילו שהוא כבר קיבל שרביט ממקום אחר... אולי זה ידרבן אותו לענות עליו).

זהו, סוף חפירה של פוסט ארוך ביותר.

הלכתי להתאוורר קצת.

סוף שבוע נעים לכולם!