השעות האחרונות של החופש הגדול האחרון שלי בתור תלמיד בצפר... מחר בבוקר יתחיל ה- 1 בספטמבר (כן אני יודע שזה ה- 3 בכלל) האחרון שלי בתור תלמיד במסגרת זו. כמו כן, תתחיל גם השנה האחרונה שנשאר לי לשהות במקום הרחוק מלהיות כיף ומשמח, בשם שבח-מופת.
דווקא אני מאוד שמח לציין לעצמי שהחופש הזה זה החופש הכי עמוס ופרודוקטיבי שהיה לי אי פעם. על אף שזאת השנה השניה ברציפות שאני לא נוסע לחו"ל בחופש, עדיין אני יכול להגדיר את החופש הזה יותר מוצלח מההוא שלפני 4 שנים, שעד היום היה מחזיקו הבלעדי של התואר הנכסף.
העיקר שבחופש הזה מילאתי את המישנס העיקריים שלי: עבדתי חודש שלם בעבודה יומיומית וממש לא מכבידה, הרווחתי סכום די טוב, סיימתי חצי מכמות השיעורים המינימלית בשביל רישיון נהיגה, הגשמתי סוף סוף שאיפה של שנתיים לבקר בכמה מקומות מסויימים בארץ, ועוד הרבה דברים שוליים שהשלמתי בחופש הזה.
על אף כל חוסר הזמן והעיסוקים הרבים שהיו לי הקיץ, הצלחתי לבלות עם החברים שלי יותר זמן מאשר במהלך כל שנת הלימודים. טוב ויפה.
ועכשיו החופש האחרון שלי בתור תלמיד בית-ספר תם ונשלם. ומחר מתחילה השגרה מחדש ביחד עם כל מה שמשתמע מכך. לסיכום - Hope it won't be so bad.
מודיעין, מוסד (ושב"כ)
וסתם לסקר בקצרה את אירועי הימים האחרונים.
ביום רביעי הייתי בשלב ב' של המיונים לחיל המודיעין. הפעם לא היו את המבחנים המעצבנים והחופרים שהיו פעם קודמת, אלא הפעם זה היה הרבה יותר ממוקד: הביאו לנו 2 טקסטים ברוסית + רשימת מילים קשות (לא הכי), ואמרו: "תתרגמו!". הלך לי בסדר אני מקווה, כי דווקא הסתדרתי טוב עם טקסטים על נושאים צבאיים.
עם כל פעם שאני הולך לשם, אני משתכנע יותר ויותר שזה התפקיד המועדף עלי לשרת בו בצה"ל. כמו כן, אם אני אתקבל (טפו טפו טפו, בלי עין הרע =] ), אז זה יתן לי ניסיון כלשהו במקצוע שיש סיכוי גדול שאני אאמץ לעצמי לעסוק בו בחיים.
עכשיו נותר לחכות לתשובה, ולא לאכול סרטים אם היא תתעכב.
ואם לא קיבלו אותי עדיין למודיעין, אז למוסד דווקא כן קיבלו אותי... ואולי בקרוב גם לשב"כ חחח.
אתמול הלכנו למסיבת רוק כיפית ביותר במועדון "סטודיו 49" בת"א, או בשמו המוכר יותר - "המוסד".
אני חייב לציין שהמועדון הזה הוא וואחד ענק, ובנוי כמו מבוך, ככה שלקח לי יותר משעה לקלוט איפה נמצא מה.
המסיבה עצמה הייתה נהדרת, חוץ מכמה דברים מעצבנים שבראשם הצפיפות הבלתי נסבלת (לא פלא, כשעושים מסיבה בהיקף כזה, ועוד במועדון שתמיד מוגבל בגיל) וכמו כן הרעיון החולני להפעיל מטף כיבוי באמצע הרחבה וכמעט לחנוק את כולם בריח המזוויע.
אבל גיוון של 4 רחבות שונות עם 4 סוגי מוזיקה שונים זה בהחלט רעיון יוצא מן הכלל. את רחבת האימו שללתי כמעט מיד, אחרי הצצה קצרה וניד ראש של "לא תודה". ברחבת ההופעות לא באמת ראיתי להקה ששווה האזנה. על השאר אין לי מה להתלונן חחח.
לקראת שעה 4 היינו שפוכים, וכשהסתיימו ההופעות אני וענת התנחלנו על המדרגות ששם למשך איזו שעה.
אבל מה שכן, הם לא הכי יודעים לסיים מסיבות: באים, מכבים את המוזיקה, ואומרים "יאללא הביתה". אפילו בשברולט מסיימים פי אלף יותר טוב.
לסיכום: זאת הייתה דרך ממש טובה לסיים את החופש. (פעם אחרונה שדנו על הנושא הזה, זה היה היום ב- 5 וחצי בבוקר, הייתי חצי מת ואמרתי "זאת הייתה דרך טובה לחגוג את סיום החופש", בתור תשובה קיבלתי משהו בסגנון: "מה יש פה לחגוג???").
זהו.
לילה טוב לכולם (כן, השעה עכשיו בכלל 01:23) ואל תתבאסו בגלל הבצפר. הכל לטובה (הלוואי).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
